קרבן נתנאל על עירובין קכח

רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות. וכן פסק בטור ובשו"ע סימן ש"ן. וקשה הא ת"ק פליג עליו. ואף שהוא כר"מ מ"מ התנא סתים כוותיה ודלא כב"ח שכתב בזה דאף בזה ר"מ ור"י הלכה כר"י דהא הטור בסימן ש"ח פסק כת"ק דר"י דלא בעי מעין מלאכתן. וכ"כ רבינו בפרק כל הכלים סימן ה' ע"ש. גם מה שהקשה על ב"י דבריו תמוהים והנכון בעיני שהיה להטור הגי' שלפנינו וכדאית ספרים דגרס' רבי יוסי מטמא ור"מ מטהר ור"י אומר היפך ופריך מדר"י אדר"י ומשני מוחלפת השיטה ע"ש פרש"י. ונמצא ר' יוסי ס"ל דמטמא. וסתם דהכא הוי כסתם ואח"כ מחלוקת בכלים ור"מ ור"י ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי:

אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת. כתב הרי"ף והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא מת במטה אבל לר"ש פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרוקקו ע"כ ורבינו שלא הזכיר מזה משמע לכאורה שפסק כרבי יהודה וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות שבת. כי כן תרתי סתמות א' בפ' במה מדליקין כחס על הנר וכו' חייב ובפ' המצניע המוציא כזית מן המת חייב אמנם רבי יוחנן דאמר הלכה כסתם משנה הוא גופיה מסיק בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"א) דרבי יוסי כר"ש ס"ל. ומדטרח רבינו ומייתי שם סימן כ"א הך אוקימתיה אליבא דרבי יוסי ש"מ דהכי ס"ל. וכן בפרק האורג סימן א' פסק רבינו הנך תלת מילי דפטור ומותר צידת נחש ומוקי לה התלמוד כר"ש דס"ל מלאכה שאצ"ל פטור ואם תקשי לך הא בפרק כירה סימן י"ד מייתי להא דשמואל בדבר שאינו מתכוין ס"ל כר"ש ובמלאכה שאינה צריכה לגופה ס"ל כרבי יהודה. וי"ל דלא מייתי התם אלא לדידן דקי"ל כר"ש בדבר שאינו מתכוין שמותר לכתחלה ולפי ס"ד התם דמאן דשרי באין מתכוין ה"ה במלאכה שאצ"ל. להכי הביא דיש לחלק דבמלאכה שאצ"ל פטור אבל אסור וכדקאמר בהדיא בשבת דף צ"ד אע"ג דבדבר שאין מתכוין מותר לכתחלה. והרמב"ן כתב לאשמועינן דלר"ש לכבות אפילו גחלת של עץ ברה"ר מביא הרי"ף הך סוגיא ומילתא דרב יוסף לא הביא רבינו אלא למילף מיניה אם זרק מרה"י לרה"ר ע"ג קנה שאינו רחב ד' דפטור. וא"ת מאי נ"מ דהא מ"מ על עקירה פטור אבל אסור. וי"ל כגון אם אחר עביד עקירה והוא עשה הנחה על קנה פחות מד' פטור ומותר. אבל אם זרק לפי הכלב או לפי הכבשן אסור: