קרבן נתנאל על עירובין קטז

בין מלמטה בין מתוך אוגנו. ומקצת ספרים הגירסא בין מלמעלה בין מלמטה בין מתוך אוגנו. וכן הוא בסוכה דף ט"ז ונראה דהגירסא זו איתא לדרב יהודה. אבל לרב הונא למעלה למעלה בבור ולמטה למטה בבור א"כ מאי תו דקאמר בין מתוך אוגנו: ה"ג

שלא יהא זה דולה מרשות זה לרשות זה. מלשון זה משמע דלב"ה שרי בין עשה מחיצה למעלה וטפח א' בתוך המים או עשה ט' טפחים בתוך המים וטפח א' חוץ למים. אבל הטור סימן שע"ו השמיט דין זה ט' טפחים שיקוע בתוך המים. נראה שס"ל כסברת תוס' דפליגי ב"ש וב"ה בזה דב"ש קפיד אמחיצה. וב"ה קפיד אהיכר לכך צריך לעשות למעלה וקים לן כב"ה ודברי ט"ז בזה תמוהים ע"ש:

וסוגיין כרב יהודה. דרב ור' חייא וברייתא דתני יעקב קרחינאה מסייע ליה וע"כ לשון הרי"ף: ה"ג

אפי' בחורבה הפרוצה לרה"ר. דהא סתם קאמר קורה ד' מתרת בחורבה ועוד דע"כ מיירי בפרוצה לרה"ר דאי למבוי הוי סגי בקורה טפח דמתיר במבוי דרבנן. מהרש"א: ה"ג

הזורק לתוכו חייב. ובמבוי שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור: ה"ג דהא רבא דהוא: ה"ג

בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם. פי' כיון דאין דלי מהלך יותר מארבעה נמצא שאין דולה מחלק חבירו ומה תאמר תחת הקורה מיהא עריב מיא. אמרי' כשהוא דולה מתחת הקורה מדיליה הוא דולה דבצד הקורה הסמוך לחלק חבירו אמרי' פי תקרה יורד וסותם וכשדולה חבירו מתחת הקורה לגבי דיליה אומר להיפוך שצד השני יורד וסותם. אע"ג דסתרי אהדדי קל הוא שהקילו במים. ודלא כהגהות הלבוש שנדחק בזה ע"ש:

אבל במחיצה תלויה קי"ל כרב יהודה דבעי שיקוע. ואפי' המחיצה עוביה ד'. מ"מ תחת המחיצה עריב מיא כיון דלא שייך ביה פי תקרה יורד וסותם ודלא כרשב"א שהביא ב"י ע"ש: ה"ג

ואע"ג דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. דאנן לא קפדינן רק שלא יהיה דולה מצד שנראה להדיא שהוא חלק חבירו וכיון דאין דלי מהלך ביותר מארבעה נמצא אין דולה מחלק חבירו וכ"כ תוס' בפ"ק דף י"ב בשם ריצב"א ד"ה הכא במאי עסקינן. ולפ"ז אם המחיצה רחבה ארבעה ג"כ מתרת במים כדעת הרשב"א דהא לאו מכח פי תקרה שרינן ליה וזהו דעת הרשב"א: ה"ג

ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס. דלא הקפידו אלא לשאוב מחלק חבירו להדיא אבל על עריבא מיא תותי קורה לא קפדינן. וכ"ש בית הכסא דעדיף טפי. אבל לפי' שפי' רבינו לעיל משום פי תקרה אייתינן עלה מ"ה שרי. מה שאין שייך בבית הכסא לא סגי במחיצה תלויה: ה"ג