קרבן נתנאל על ביצה ע

אבל עצי סוכה דחיילא קדושה עלייהו איתקצאי לשבעה. ועיין מ"ש בפ"ק דסוכה סימן י"ג:

אמר שמואל אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף. כתב פ"ח דשמואל נמי סבר דמכונסין בשדה מביאין ולא נקט קרפף אלא להורות דאפילו בקרפף בעינן מכונסין. דאלת"ה ה"ל למפרך אשמואל מרישא דמתניתין ע"ש. ולק"מ דפריך מסיפא אכולה מילתא דשמואל דקתני מן הקרפף אפילו מן המפוזר ממילא שמעינן דבשדה אין מביאין מן המפוזר אלא מן המכונס:

ה"ג איבעיא להו רבי יוסי לקולא קאמר דקאמר רבי יהודה:

ה"ג או דלמא לחומרא קאמר דקאמר רבי יהודה:

ואם איתא אם נכנסין לו בפותחת. והיינו כפירש הר"מ מקוצי עיין תוס':

ש"מ דרבי יוסי תרתי לקולא קאמר. וכ"כ רש"י ותוספות וטור וראב"ד ובהרי"ף אין הכרע כמ"ש הר"ן אך הרמב"ם פסק דבין רחוק בין סמוך צריך פותחת וכ"פ בש"ע סימן תק"א. ורמ"א לא הגיה עליו וזה תימה שהניחו כל הני אשלי רברבי ותפסי לחומרא במילי דרבנן וסמכו על עמוד אחד. גם מהרש"ל והאחרונים פסקו לקולא בתרוייהו:

ה"ג אמר רב סלא אמר רבי ירמיה הלכה כר"י להקל היינו דר"י תרתי לקולא. דאלת"ה קשה מאי איצטריך למפסק הלכה כרבי יוסי הא אמרינן בפ' מי שהוציאוהו ר"י ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי:

פסק כלישנא בתרא וכן בעל העיטור. והר"ן כתב דלא פליגי הני לישני אלא דבאתריה דהאי היו עושין לקרדום נקבות וזכרות וקופיץ כולה זכרות. ובאתריה דהאי היו עושין לקופיץ נקבות וזכרות וקרדום כולה נקבות. וצדקו דברי רבינו ודעימיה דע"כ מוכח דפליגי דקשה ללישנא קמא אדתני קופיץ אמאי לא מפליג דבקרדום נמי בוקעין בו מצד הזכרות והוי רבותא טפי דלא גזרינן משום אידך גיסא. אע"כ צ"ל דללישנא קמא קופיץ נמי בצד א' נקבות וקמ"ל דקופיץ מותר אפילו בצד נקבות שלו. ולאידך לישנא קשה אדתני קופיץ בזכרות שלו ליתני קרדום וכ"ת דבמקום תנא דמתניתין לא היה לו לקרדום צד זכרות הלא משנה שלימה בפי"ג דכלים קרדום שניטל עושפו טמא מפני בית ביקוע ניטל בית ביקוע טמא מפני עושפו אלא צ"ל דקתני קופיץ הוא דבוקעין בו בזכרור. אבל קרדום אפילו בזכרות שלו אסור:

ולא ידענא מאי שינוי קאמר כבר מפורש במשנה היתר הביקוע בקופיץ. והקשה מהרש"ל סימן ז' כוונת הראב"ד נמי שינוי דקופיץ אלא שהוא נותן טעם הא הוי מכשירין שיוכל לעשות מעיו"ט וכ"ה להדיא בהשגות. ולי לק"מ דרבינו ס"ל דביקוע עצים גדולים לא הוי מלאכה כ"א עובדא דחול וכ"כ מרדכי הובא במ"א סי' שי"ד וזה מותר על ידי שינוי אף במכשירין שיוכל לעשות מערב יו"ט. אבל לעשות עצים דקים אסור. וזהו שסיים רבינו ויראה דהיתר ביקוע אינו אלא מן הקורה כו' אבל עצים של הסקה כו' ואב מלאכה כדאמר פ' כלל גדול:

טרחא שלא לצורך הוא. מזה למד הטור שכתב לשברם ביד יראה מלשון א"א הרא"ש נמי אסור. וטרח מהרש"ל למצוא מקורו ופשוט הוא דלשברם ביד מסתמא עצים קטנים הם וראוים לבשל עמהם כמו שהם והוי טרחא שלא לצורך: