קרבן נתנאל על ביצה לו
Korban Netanel on Beitzah 36 · קרבן נתנאל על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא ידענא טעמא מאי. ואני אומר דמשום הא אינו משמע דפסק רב אלפס כר"ש ולכן מייתי הברייתא דלא תימא דת"ק לא פליג אדר"ש אלא בדבר שהוא מאכל בהמה דנפש בהמה אינו בכלל. אבל במידי דחזי למעבד מינייהו מאכל אדם מודו רבנן לר"ש. לכן מביא הברייתא דאפילו בחטין ועדשים דחזי למעבד לודיות ורסיסין מ"מ פליגי רבנן עלי' ועיין פ"ק דשבת סימן ז' שתי' הב"י שם הרי"ף ע"ד זה:
בעל העיטור ז"ל כתב. אינו מקושר ונראה דהמשך רבינו כך כאומר לדברי בעל העיטור יש לתמוה יותר על הרי"ף שפסקיו סותרים אהדדי שכאן פסק כר"ש כשיטת ר"ע ולקמן בפ' שני סי' ט"ו פסק כר"י הגלילי שהוא כדברי ת"ק. וע"ז השיג על בעל העיטור דגמ' דידן פליג על הירושלמי ומש"ה לא הקשתי על הרי"ף אלא שנעלם הטעם ממני: @44ה"ג
משום דחזי למעבד מנייהו מאכל אדם. נראה שהרי"ף לא היה גורס בברייתא שעורין ליתן לפני בהמתו:
דמשמע דרבנן אסרי תבואה לפי שאין ראוין למאכל אדם כקטניות. אף כי כיינות שמנים וסלתות. ונראה דהכי משמע לרבינו מהא דקתני משלחין יינות כו' אבל לא תבואה ה"ל לשנות בקצרה משלחין דבר מאכל אדם ולא מאכל בהמה. אלא לדייק עם היות שתבואה ראוי לעשות מהן רסיסין ולודיאות אם אינו מאכל אדם כקטניות אין משלחין:
מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. ובסי' ש"א ביו"ד הקשה ב"י משו"ת הרא"ש כלל ב' סימן ו' וילון העשוי למחיצה ואין מתחממין בו כלל אין בו משום כלאים וזה היפך מ"ש בפסקיו. ושמא י"ל דהכי קאמר וילון שיהוא קשה עד שאין ראוי להתחמם בו ע"כ. ואיני יודע מה קושי' דהא כתב להדיא שאין מתחממין בו כלל כגון שתלויה למעלה שאין יד אדם משתמשין בו או במקום אחר שאין דרכו להתחמם בו שום אדם. וברייתא דקתני מפני שהשמש מתחמם כנגדו פרש"י מתעטף בשוליו. אבל מה שמגין הוילון מפני חמה או צינה לא מצינו בו שום איסור כי אם חימום דרך לבישה:
ודביזרני אין בהם משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך. כר' אשי וכן ברמזים. ובנדה הל' כלאי בגדים וטור סי' ש"א חזרו מדבריהם ופסקו דלא כרב אשי וצ"ע למה: