קרבן נתנאל על ביצה ל
Korban Netanel on Beitzah 30 · קרבן נתנאל על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →יחיד בבית. ומהרש"ל סי' ל"ד בשם מרדכי מתיר אפילו האם בבית משום שמחת יו"ט של אב ובנו:
ואף להחזירן דהתירו סופן משום תחילתן. היינו כשרוצה ללמוד בו היום או שמתיירא שמא יגנובו. מהרש"ל:
פילפלין הוה ליה בהדיה. פירוש בפלטרין היו בה פלפלין תבלין: @44ה"ג
ואסור לעשות כן. אפי' חושש משום גניבה ומתיירא להניח המפתחות בביתו כשהולך לבהכ"נ מ"מ שלא לצורך היום מקרי דמותר לישב בביתו ולשמור המפתחות ממה שיעבור בלאו דהא הוצאת אבנים לוקה לב"ה ולא מצינו שהתירו לחלל יו"ט משום הפסד ממון. מהרש"ל. ולפ"ד הפריז על מדותיו ואין הנדון דומה לראיה. ופוק חזי מה עמא דבר:
ואין צריך עירובי חצירות. והא דפ' שני דף י"ח יו"ט שחל להיות בערב שבת רבי אומר מערבין כו'. ובשמעתין דמסיק רב יוסף דבמתוך פליגי ודר"ע סבר עירוב והוצאה ליו"ט. הרי"ף גורס עירוב הוצאה כמ"ש תוספות:
ועירובי חצירות. דמדלא קאמר שמערבין לגדול ביום הכפורים שחל להיות בשבת. והרא"ם בביאורו לסמ"ג הקשה מאי מייתי ראיה מהך ברייתא אימא בתחומין איירי והניח בתימה. ומהרש"ל סימן ל"ה תירץ דמדקאמר מערבין משמע דהוי דבר הרגיל כו' ע"ש. ואיני רואה שום תירוץ בזה דהא אמרינן ביומא דף ס"ז שהיו צריכין לערב כל יום כפורים משום איש עתי ע"ש והוי דבר רגיל כל שנה ושנה ולי נראה דהא ב"ה סובר דמערבין עירובי חצירות לישראל בתרומה. ונסתייע מהא דמערבין לגדול ביוה"כ. ואי לא צריכין לעירובי חצירות ביוה"כ ליכא למילף מתחומין על עירובי חצירות דפת גרים משא"כ עירובי תחומין מערבין בכל דבר דבעירובי חצירות דירה גרים וצריך להיות פת ראוי אע"כ דמערבין לגדול ביוה"כ עירובי חצירות והרא"ה הביא ראיה דעירובי חצירות ביוה"כ מהא דתניא ביבמות דף ק"ב אבל מטייל באנפילי בתוך ביתו ומדקתני בתוך ביתו אתא למעט חצר שאינה מעורבת דקי"ל עירוב והוצאה ליוה"כ כמו בשבת ובשבת אסור לצאת בכל דבר שאינו מנעל דחשיב משוי ע"כ. והרי"ף ושאר פוסקים נראה דס"ל דהך דקתני בתוך ביתו לאו דוקא. ואיידי דנקט רישא לא יטייל אדם בקורדיקיסין בתוך ביתו משום מנעל תנא סיפא בתוך ביתו כמ"ש רבינו בפרק יום הכפורים סימן ז'. והקשיתי לפי מה דקי"ל עירוב והוצאה ליו"כ. מהא דיומא דף ע"ד דפריך מהא דשווין שקב הקיטע ביו"כ אסור ש"מ אפילו אינו של עור מקרי מנעל. הל"ל היינו טעמא דשווין דלר"מ קב הקיטע מנעל הוי ולר"י אסור משום דלמא מפסיק ואתא לאתויי ד"א כמו בשבת. וי"ל בדוחק דא"כ לא הוי שווין דלר"מ אפי' בביתו אסור. ולר"י אינו אסור אלא ברה"ר אבל מטייל בביתו. מש"ה צריך לדחויי דכ"ע מנעל הוא: