קרבן נתנאל על ביצה יח

דתני רבי חייא מדפתי ועניתם כו' כאילו התענה תשיעי ועשירי. דברי רבינו קשה דהא בפ' יום הכיפורים סימן ח' מביא דרשות דר' ישמעאל דיליף מהאי קרא דועניתם תוספת שבתות ויו"ט. ובפ"ק דר"ה דף ט' משמע דהך דרשא כאילו התענה תשיעי ועשירי אתיא לר"ע דיליף תוספת שבותים מבחריש וקציר. וא"כ היכי מזכי שטרי לבי תרי. ועיין בל"מ פ"א מהל' שביתת עשור שהקשה כמו זה בהרמב"ם:

אמר רב חסדא. כאן שייך סי' ג':

או ששכח ולא עירב. ואם נזכר שלא עירב אחר שאמר הקהל ברכו אסור לערב כדאיתא בסי' רס"א כ"כ מ"א סי' תקכ"ז ס"ק א'. ואני אומר שמותר. גם הט"ז מביא בשם הראב"ן דשרי לערב כ"ז שהצבור לא התפללו תפלת יו"ט. והוא בראב"ן סי' קס"ח. ובאמת מהראב"ן אין ראיה דהוא מסיק שם דאפילו בשבת היחיד אין נגרר אחר הצבור כל זמן שלא התפללו תפלת שבת ע"ש. אבל אנן פסקינן דבשבת אסור ליחיד לעשות מלאכה כשהתפללו ברכו. מ"מ נראה לי דאין דומה לשבת. דבשבת היו תוקעין שש תקיעות וברכו הוא במקום תקיעה ששית. אבל בערב יו"ט לא היו תוקעין דכן מוכח בפ"ה דסוכה במתני' דקחשיב מ"א תקיעות בשבת בתוך החג. ואי ביו"ט נמי היו תוקעין א"כ מצינו מ"ח תקיעות כל שנה ושנה בעיו"ט האחרון. ע"כ נראה לפסוק דאחר שהתחילו הצבור ברכו יכול עדיין היחיד לעשות עירוב תבשילין: