קרבן נתנאל על ביצה יד
Korban Netanel on Beitzah 14 · קרבן נתנאל על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל בסולם של עלייה כו'. והכי הלכתא ויש לדקדק דהא ללישנא בתרא דר' חייא אוסר אפי' הטיית סולם של עלייה. וי"ל דהא כבר כתב רבינו בשם הגאונים דבדרבנן לקולא א"כ ה"ה בהנך דר' חייא עבדינן לקולא כלישנא קמא דהולכת סולם של עלייה אסור אבל הטייה שרי:
ומסקינן הכא דסולם עלייה אסור לטלטל. כ"ה לשון תוס' בעירובין והתוס' דהכא כתבו משמע דקי"ל כר' דוסא ועל זה קבעו קושייתם. נראה כהבנתם דתוס' בעירובין ונמשך רבינו אחריהם קס"ד בקושייתם דסולם צורי ומצרי המה נמי חזו להטיח גגו. מש"ה אפילו לית הלכתא כרבי דוסא נמי קשה מפרק חלון. וכן מוכיח הלשון התי' של תוספות שם ורבינו דסיים בתירוצם דסולם של צורי לא חזי להטיח גגו. אבל תוס' דהכא לא ס"ד דסולם צורי ומצרי שאין להם ד' חווקים שתהא ראויה להטיח גגו אלא מידי דהוי כסולם של שובך משום לא פלוג מש"ה צריכין להקדים משמע דהלכתא כר' דוסא. ובשביל כך לא סיימו בתירוצם שאין ראויים להטיח גגו. אלא דמתרצו דבסולמות קטנים כי הני לא שייך לא פלוג רק בסולם של שובך דהמה גדולים יש בהן מראית עין אבל לא בקטנים ותוס' בעירובין ורבינו סוברים דאין הלכה כר' דוסא. רק דבני ר' חייא סברי מה דקאסר ת"ק שרי ר' דוסא. וכיון דמילי דרבנן הוא קים להו כר' דוסא וע"ז א"ל ר' חייא לא היא מה דקא שרי ת"ק קאסר ר' דוסא. ומ"מ לית הלכתא כוותיה. אלא שאומר להן אין לכם מי שהתיר הטייה של סולם אבל הטיית סולם של שובך באמת ס"ל לר' חייא דשרי. ומש"ה הניח רבינו תוס' דהכא וכתב כל דבריו ע"פ תוס' דעירובין ונכון:
כההיא לישנא דאמר ברה"י ד"ה מותר. ולכאורה קשה דלישנא בתרא נמי ס"ל לב"ה דמותר ברה"י ומה איכפת ליה בב"ש וי"ל דללישנא בתרא פליגי ב"ש וב"ה ברה"י. וע"ז אמר רבי יהודה בד"א בשובך אבל בשל עלייה אסור. ש"מ דבשל עלייה אפילו ברה"י אסור אבל ללישנא קמא דפליגי ברה"ר איכא למימר דר' יהודה לא קאי אלא ארשות הרבים של עלייה אסור אבל ברשות היחיד אפילו בשל עלייה שרי. ובחדושי ביצה של שו"ת פנים מאירות כתב בזה שלא כדת יעוין שם:
ברשות היחיד ד"ה מותר. דלית הלכתא הכי אלא כרב קי"ל כ"מ שאסרו חכמים משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור. לשון תוס' בעירובין. ורבינו מיאן בזה. דהך דסולם צורי ברייתא היא. ואיכא למימר דברייתא סובר כתנא קמא שוטחן בחמה ולא כנגד העם: @44ה"ג
שרי לכו"ע ברה"י. דאי בסולם של עלייה ב"ה סובר דאסור ברה"י. ה"ל לתנא דמתני' למיתני עוד בבא בסולם של עלייה מה דפליגי ב"ש וב"ה. ועוד דהוי מקולי ב"ש וחומרי ב"ה:
דקאסר הכא. ומשמע דר"ח אוסר אפילו ברה"י מדקאמרי ליה בני רבי חייא סולם בא לידינו והתרנוהו. ולא סיימו קמיה אי הוי ברה"י או ברה"ר ואמר להם צאו ואסרו מה שהתרתם:
אבל בשבת שאין דרך להוציא. קשה הא דפריך בשבת דף ס"ד ארב לפי מ"ש הסמ"ג דזוג הוי משוי א"כ לית ביה מראית עין דאין דרך לצאת בשבת משום משוי. י"ל דהסמ"ג איירי בזוג שאין קשור באפסר. אבל כשקשור באפסר בעל לגבי אפסר ולא הוי משוי כמ"ש תוספות שם דף נ"ד. ומדאמר תלמודא הטעם משום דאזיל לחינגא ולא משום משוי ע"כ איירי בקשור באפסר ופריך שפיר:
ולהאי שינויא אסור לטלטל סולם שלנו ביום טוב. כ"ה הלשון תוספות בעירובין. והתוספות דהכא מסיימין דשמא הלכה כר' דוסא. והיינו דרבינו ותוספות בעירובין סברו לר"א בורגיל דסולם צורי ומצרי הוי כמו סולם עלייה. ולזה אין אנו צריכין לר' דוסא. אבל תוס' דהכא סברי דאפילו לתירוץ ר"א לא הוי סולם צורי ומצרי כ"א כסולם של שובך. ומש"ה צריכין לסיים דשמא הלכה כר' דוסא. ולזה אין צריכין להגהות של מהרש"ל ביש"ש סימן כ"א. גם מה שכתב דשמא הלכה כר' דוסא כתבו כן לתירוץ ר"ת ותמה אני על פירושו דהא לתי' ר"ת צריכין לומר דסולמות קטנות לא נחשבים כסולם של שובך. א"כ אפילו הלכה כרבי דוסא מ"מ סולמות קטנות שרי:
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. פריך בגמרא לימא מסייע לרבי חנינא כו' ותי' אביי בדף ורבא במילי אוחרי וכתב ב"י הא דהשמיטו הרי"ף ורבינו הנך אוקימתות משום דקי"ל כר' חנינא לדינא והקשה פ"ח מ"מ ה"ל להביא הך דרבא בקן מדדין ויש שם ב' קינין חד הזמין וחד לא ואין קן זולתם בחמשים דליכא רובא דעלמא דאסורים דאמרינן אישתרבובי אישתרבב דהך סברא אמר רבא לא מבעיא משמע דפשיטא ליה. וגם שאר פוסקים מקשים על ב"י ומשוי ליה לטועה. ואני אומר שצדקו דבריו דהכי תאמר רבא ליכא לסיוע לר' חנינא דיש שני קינין וזימן בא' וא' לא. א"כ הוי קרוב ורוב מש"ה לא אזלינן בתר קורבא אפילו דמוכח. אבל כשליכא רוב בהדיה מודה רבא דלא אמרינן אישתרבובי או מסריך דהך דמצאו לפני הקן הם קורבא דמוכח שאלו יונים הם מקן הזה. והא דפריך בשמעתין אי דליכא קן בתוך חמשים אמה פשיטא דמותרין. מאי פריך לרבא דהא צריכא רבה היא דיש שם ב' קינין דמותרין לא אמרי' מיסרך ואישתרבב י"ל דפריך לאוקימתא דאביי דלדידיה אין שם אלא קן אחד ועפ"ז מיושב מה שהקשו על הרי"ף ורבינו שהשמיטו הך שינויא כגון דקיימא בקרן זוית. משום דלרבא לא צריכנא לדוחק הזה כגון דקיימא בקרן זוית ותו נראה מה שלא הביא רבינו דבמקושרין איירי נראה דדחק מאד לאוקמי מתניתין במקושרים אך ר"י ור"א קשיא להו במתניתין קושיית רבי יוסף הא אסורים משום צידה. מוקמי המתני' במקושרין דלית בהו צידה. אבל רבינו והרי"ף פותרים מתניתין בקן מדדין ולכן אין לנו לדחוק המתניתין במקושרין: