קיצור ראשית חכמה צה

העוסק בתורה בלילה הקב"ה מעלה עליו חוט ש"ח וכו' והכונה על בחינתה הנקר' לילה שהוא מחצות ואילך ואותם העוסקים בתורה מחצות לילה ואילך קראם הרשב"י מארי התורה שהם כנגד מדות יעקב והטעם שנקראו בעלי תורה ולא עוסקי תורה מפני שהם מיחדים למדת התורה עם הלילה כמו שהיה עושה דהע"ה וזהו ענין עסק תורה לשמה שפירש בתקונים דף ב' שכונה הוא לייחד הקב"ה שם יהו"ה בשכינה והיינו לשמה לשם ה', ומכאן תראה גודל מעלת העוסק בתורה מחצות לילה שראוי שיקרא בעל תורה שהוא מזדווג עם התורה שהיא בת מלך ובלי ספק שהמתמיד במדה זו יתגלו לו סודי תורה שאין האשה מגלה סתרי' אלא לבעלה ואחר שהתורה נמשל' לבת בלי ספק כי יותר בת מלך תגלה לאהובה בלילה מביום כי בלילה הוא דרך צניעות וכתיב ואת צנועים חכמה. ועיקר עסק התורה לשמה הוא לקרות בה מאהבה שהרי כמה פעמים נצטוינו במצות אהבה וכשיהיה האדם קם לאהבת זווג העליון וידמה זווג עם הארץ באשתו בחצות כיצד הוא מאהבה כן יבער בלבו אהבת הבורא כ"ש אחר שהוא ת"ח כדפי' לעיל, עם היות שהארכנו במעלת עסק התורה בלילה גם צריך לעסוק בה ביום כמו שאז"ל אמר ריש לקיש כד הוינא לעינא באורייתא ביממא הות מנהרא לי בלינה דכתיב והגית בו יומם ולילה. ונ"ל שסודו הוא כאור הנר המאיר דרך העששית וכשמש שמסתלק מלהאיר ביום ומאיר בלילה בירח ובכוכבים כך עסק התורה ביום הוא סוד אור השמש ולכן גורם להמשיך הארה לנשמה בלילה, וכן לענין קימת חצות לילה לא יתמיד בה מי שלא יעסוק בתורה בחשק ביום ויכוון בה לסוד היחוד וכן בתפלותיו ג"כ יכוון לסוד היחוד, ובשכבו יחשוב באהבת השכינה, ויחשוב בדעתו מתי יגיע עת דודים לעשות רצון קונו. וכאשר בחצות לילה הנשמה חוזרת לגוף השכינה באה עמה כדי שתתייחד ע"י הנשמה ההיא. א"כ ראוי לתת אל לבו הערות אלו הנזכרות ולתת עליו מורא שמים כמורא ב"ו כי העובר על מצות המלך ראוי לעונש וראוי שיחשוב