קיצור ראשית חכמה צד

ליריאיו מפני שהיא מדה כנגד מדה כמו שהם גורמים להמשכה הברכות ממקום הקודש כן ראוי שינתן להם מזונם משם ומכלל הן אתה שומע לאו, הרי מבואר המעלה הגדולה שיש לעוסק בתורה מחצות ואילך ומקשר לילה ביום: עוד ביארו בזוהר תרומה (דף ק"ל) שיש שבח לתפלת שחרית כאשר האדם מחבר עמה תורת עסק הלילה וכן מבואר ג"כ במעלתו בריש פ' ואתחנן: וכשם שהשכר גדול כך העונש גדול למי שאינו קם כמו שהאריכו בזוהר ויקרא (דף כ"א וכ"ב) ע"ש ותראה מבואר החיוב עלינו לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך כי בזה אנו נותנים כח לשכינה פי' ע"י התעוררות התורה שאז הקב"ה תאב לד"ת ואז השכינה אומרת חברים מקשיבים לקולך השמיעני, והקם ואינו משגיח לתת כח התעוררות לשכינה מתיש ח"ו כח עליון כמ"ש בזוהר פנחס כבי תשש חילהא ווי לאינון דמחלישין חילא דלעילא וכיוצא בזה פי' בזוהר וישלח ד' קע"ד על פסוק התרפית ביום צרה צר כחכה על המרפה ידו מלעסוק בתורה כי הוא צר כחכה כמו שפירש שם והטעם שכיון שסמא"ל יבא לקטרג עליו והשכינה אין לה פנים של סנגורים להשיב בעדו עומדת בדוחק והצער והכח שלה מתצמצם ואינה נותנת כחה לתחתונים ישראל בני' כראוי. ועוד פי' שהוא צר נשמתי שהוא כחו והוא צר ואויב לו ונ"ל כי בלי ספק שמי שיקום בחצות לילה ויהיה כוונתו וחשקו לתת כח לשכינה מאהבה לה כענין המזכירים את ה' אל דמי לכם שפי' בפ' וארא ישפיע כח בנשמתו שיוכל להתענות והראיה מכמה בעלי תשובה הקמים בחצות לילה ועוסקים בתו"ה עד היום ומתענים והכל הוא עזר אלהי עליהם כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ואם לאו כשם שהוא מתיש הכח העליון יותש כח נשמתו ודברים אלו הם ברורים

הטעם לעסק התורה שהוא בלילה כמ"ש שאין רנה של תורה אלא בלילה הכוונה היא מחצות לילה ואילך שאז נקרא לילה שקודם חצות נקרא ליל כמבואר בתקון ובזוהר ואז"ל כל