קיצור ראשית חכמה צג

ויענישוהו שהרי אמר אחר שש שעות שאז שעת עלות עמוד השחר אז קורא כל המעשים שעשה ביום ואם יהיה האדם אז עוסק בתורה כדאי היא התורה להעביר על פשעיו עד שישוב בתשובה, ועוד שהקם בלילה לעסוק בתורה אורייתא מודעת ליה חוביה כדי שישוב בתשובה כדפי' בזוהר פ וירא (דף ס"ג) אבל אם יהיה אז ישן מה ישוב על עונותיו הלא ודאי ראוי לעונש וכן פי' בזוהר מצורע. הרי שאדם נתבע בדין אם התעורר משנתו בחצות ולא קם לקרות בתורה והעונש הגדול כאשר האיר היום ולא קם לשבח קונו בתפילת שחרית שהקב"ה כביכול בוכה עליו הטעם מפני שעיקר התורה בחכם הוא לתת כבוד למי שנתן לו התורה ואם אינו נותן כבוד לתורה נמצאת התורה בו כמעט לבטלה ולכן הקב"ה מתרעם עליו שנתן לו בתו שהיא התורה ואינו נוהג בה כראוי וכן מוכח בכמה מקומות בזוהר שעיקר ההשכמה לקרוא בתורה הוא לקשור לילה ביום וכן נראה בזוהר בראשית (דף ד') שקול א' מתעורר בג"ע ואומר מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא דמלכא פקיד לאילתא ואתייקר מלכא מכל מלכין דעלמא מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא לית לי' חלק הכי עכ"ל. ופי' מורי ע"ה שמציאות הארה זו שמאיר בשעתא דמלכא פקיד לאילתא הוא בעת עלות עמוד השחר כדפי' בזוהר בשלח דף מ"ו בהרבה מקומות, הרי מבואר מהמאמרים אלו החיוב המוטל על העוסק בתורה מחצות לילה ואילך לקשור לילה ביום. ועוד פי' מורי ע"ה על הקם בחצות שצריך שתהיה קימת חצות לילה להתקשר בשכינה, כאדם המקנא לאשתו שאינו רוצה שתפרד אהבתה ממנו ואין קנאה אלא מצד האהבה, כן הצדיק מקנא שאינו רוצה שתפרד השכינה ממנו ותעזוב אותו ויתפרד אהבתה ממנו ולכן מרוב האהבה שיש בהקם לעשות רצונה לעסוק בתורה שע"י עסק התורה הוא זווגה ובלי ספק שמי שיקום לעסוק בתורה בחשק אהבה זו הנזכר לא יבא לו שינה. והקם בחצות הוא דוגמת הצדיק העליון לענין הזווג, ויזכה לסוד הטרף הכתוב בפסוק טרף נתן