קיצור ראשית חכמה שג

האמונה אאע"ה ראש המאמינים שנאמר והאמין בה' וכתיב האל הנאמן שומר הברית והחסד. ושמחה כדפי' בזוהר ויקרא כי הכסן הוא המשמח ועליו נאמר עבדו את ה' בשמחה. ונחזור לבאר כ"א ואחד בפני עצמי ובזה יתבאר לך ענין האהבה השלמה, הבטחון הוא מנוחת האדם ושלוותו מדאגת הדבר שהוא מפחד עליו ויחשוב הדבר ההוא שהוא סומך ונשען עליו למגן ולחומה בצורה ואז יהיה בטוח ולא יירא מפחד ההוא הקודם כאומר הבצורות אשר אהה בוטח והמשל בזה העני יבטח לבו על העשיר שיתמכהו בנדבתו וכן הגבור בגבורתו והחכם בחכמתו ומפני שכל הדברים האלו הם ממנו ית' ר"ל ממדותיו העליונות אלינו שהוא ומדותיו הכל א' לכן אמר דהע"ה ואני עליך בטחתי ה' וכמוהו רבים ועיין בח"ה בשער הבטחון שכ' באורך על הבטחון בש"י ומני ז' מדריגות וכאשר תעיין בז' דברים שהזכיר תמצא שכל הפעולות האלו הם מיוחדות אל מדת חסדו ית' ובפרט אל ענין ההשגחה התדירה אשר לא יפסקו המיוחדים אל עינא פקיחא ואריך כמ"ש באידרא דנשא דעינא דא לא נעים ולא אדמוך ונטיר תדירא וע"ש ויש השגחה שתתייחוס אל החסד התחתון שהרי ראיה הימין הוא ונתנו סימן בתיקון ופני אריה אל הימין אמנם ההשגחה התחתונה הזאת שהיא בעין התחתון היא נפסקת לפעמים ולז"א המשורר עורה למה תישן ה' אמנם ההשגחה העליונה אינה נפסקת לעולם ולכן בכל מקום שימצא בטחון הוא צד החסד שיתפשט בכל המדות ולכן מצינו בטחון בחסר עליון כאומר כי המלך בוטח וגו' ואפי' הבטחון הנזכר באלהים כאמרו באלהים בטחתי לא אירא וכו', הכוונה על צד החסד שבאלהים שהוא אל מאלהים, או הכוונה על כללות החסד שבמדת אלהים באופן שהבוטח בה ראוי הוא שחסד יסובבנהו שהחסד הוא המתפשט. ומתנאי הבוטח הוא שיסתכל וידע שהבורא יודע את לבו אם בטחונו בו שלם אם לאו כי העבד המשרת לפני מלך ב"ו יכול לגנוב את לבו אבל לבורא ית' היוצר הלבבות אין דבר נעלם ממנו שיוכל