קיצור ראשית חכמה רעו

וכאשר בתחלת העשיה יאמר בפיו שהיא לעבודתו לשם ה' והכוונה לייחד כדפי' הרי בזה מסלק כל חיצונים שלא יאחזו באותה המצוה כי הקליפה רוצה להאחז ברוחניות המצוה יותר מדבר הגשמי שאין בו ממש אלא אפי' בדברי העולם ג"כ יאחר לשם ה' כדי שלא תשרה בשום מעשה ממעשיו הגשמים וכן תמצא שמנהג הקדמונים ע"ה היה שקודם שעשו המצוה היו מוציאים הכוונה בפיהם כענין רבי אבא בענין ג' סעודות בזוהר יתרו וכן רב המנונא בענין הסוכה ומזה נלמוד לשאר המצות ונ"ל שעז"כ המזכירים את ה' אל דמי לכם שיזכירו בפה את יהו"ה קוב"ה ושכינתיה ונמצא מעשה דבור ומחשבה שהוא כנגד ג' שמות יב"ק, והמתקן ימיו בתיקונים אלו האמורים עליו נאמר אוהב ימים לראות טוב כי הימים שאדם מתקן בהם הם לבוש שבהם תתלבש נשמתו וע"י לבוש הימים זוכה להסתכל ולהתענג בעונג הטוב הצפון לצדיקים כמ"ש בזוהר ויחי (דף רכ"ד) שע"י לבוש הימים מתענגים בענוגא בעלמא דאתי ומתעטרא מההוא נחל דנגיד ונפיק ובזה יובן הפסוק אומר אוהב ימים כי כיון שהימים הם לבושים שבהם תתלבש נשמתו צריך לאהוב הימים שהם לבושים שתתלבש נפשו והיינו לראות טוב שע"י לבוש הימים ישיג להסתכל ולהתענג מטוב העוה"ב וכאשר יסתכל כמ"ש צריך שיתקן עצמו בתורתו ובמצותיו דבר יום ביומו כמש"ה ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש ופי' שיתן ליום עצמי השעה שלו דהיינו תיקונו ע"י התורה והמצות ולא יבא עליו השמש כי כל יום ויום יש עליו מלאך ממונה כמ"ש בזוהר אמור על טעם שצריך תענית חלום ביומו ואפי' בשבת ע"ש ואשרי המתקן ימיו ע"ד האמור כי בודאי יזכה אל טוב הצפון

פרק י' יהיה בביאור שכל העבודות האמורות שחייב האדם לעשות לתיקון השכינה צריכין שיהיו בשמחה שנא' תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ועיין בזוהר ויחי (דף רי"ו) והכוונה שיהיה שמח בשמחת ה' ובמצותיו ותורתו יותר מכל ממון