קיצור ראשית חכמה רמז

מתקנים למטה יש רחמים וטוב בעולם וכשישראל אינם מתקנים מעשיהם כל הלבושים שלה יונקים מצד הדין והחשך ואז אומרת אל תראוני שאני שחרחורת וכו' ובזה יובן מ"ש בזוהר פ' בראשית (דף כ"ב) כל מאן דחב לגבי שכינתא כאלו הפשיט שכינתא מלבושא הכונה שבעון תפשיט מלבושיה היפים והמאירים ותלבש בגדי שחרות (סוד הפגם) ולכן מצד שורש הנשמה המושרש בה האדם מתקן או פוגם לפי שבה גליפין נשמתין ולכן בפוגמו למטה החשיך שורש נשמתו המושרש בשכינה ואז בעונו מונע הטוב ממנו כי אין לה פנים לשאול שפע בעבורו. ופי' מורי ע"ה כי ע"י שורש הנפש המצייר שם הוא מה שאדם מעורר מיין נוקבין בתוך השכינה כאומרו אליך ה' נפשי אשא כמו שפי' בזוהר. ואם תהיה נפשו פגומה בלי ספק שלא תכלל ביחוד ולא תעורר דבר כי מאחר שהענף פגום גם השורש פגום ועד"ז פי' הרשב"י פ' תרומה (דף קכ"ט) שיהודיע"ם ממונה על דיוקניות הצדיקים, ואמר שם על מי שהוא מחזיר את הרשעים בתשובה שהוא מעורר נפשו למעלה ביחוד כאומרו אליך ה' אשא ויהודיע"ם מוליך דיוקנו למעלה ומברכין אותה בכמה ברכות, אחר שידענו שכל דיוקנות הצדיקים הם שם בלי ספק שאם יהיה הדיוקן למטה פגום לא תתראה הדיוקן למעלה לפני כל פמליא של מעלה כי כל אשר בו מום לא יקרב וכאשר יסתכל האדם בדבר זה יבוש ויכלם מעונותיו שכל עון ועון הוא נגע ומום בנפשו ודיוקנו למעלה מתרחק מן הקדושה והתרחקה מהקדושה העליונה הוא הגורם שיתרחק הגוף למטה ג"כ ממחנה ישראל, ואם האדם ישוב בתשובה לטהר מוחין בקבלת היסורין עליו הרי הוא מטהר מצרעתו ואם לאו הרי הצרעת ההיא קבועה בנפשו בעוה"ז ובעוה"ב הוא נרחק מכל פמליא של מעלה עד שיטהר

נשאר לבאר ענין פגם השכינה שהתחלנו בו אמר בתיקונים (דף ע"א) ז"ל ד"א ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפקודין דעשה ולא כאשר שנאתי מפקודין דל"ת, פקודין דל"ת