קיצור ראשית חכמה רמו

פרק ט' בפרק זה נבאר כמה הם מיני הפגם כדי שיירא מלחטוא כתאותו כמה רעה גורם לו ולנפשו ולכל העולמות, הראשון הוא פגם בגופו העשוי בתוכם תבנית העולמות העליונות ובהיות אבר מאיבריו פגומים הוא בעל מום ואין שכינה שורה בו וזה נתבאר בתיקונים (דף קנ"ט) ע"ש, לפי שכל האיברים חתומים בשמו ית' נמצא פוגם בשם ואם מקיים מצות באותו אבר אשריו שממליך יהו"ה עליו, ועוד מענין הפגם הנזכר הוא מה שפי' בזוהר פ' אחרי מות (דף ע"ג) ע"ש ובסופו אמר הכי נמי מאן דעביר על פתגמי אורייתא משראן עליה רוחא דמסאבא ואתרשי' ליה באנפוי ומניה ערקין עלאי ותתאי עכ"ל, ולמעלה מזה מבואר שאם חטא שיבכה ויעביר הדמעות על פניו עד שיעביר הרושם, ואני שמעתי שטוב ג"כ להעביר הדמעות על מצחו כי במצח נכתבים העונות כענין והתוית תיו על מצחי האנשים וכו' ומסוג זה הם העונות הנכתבים ביד כדכתיב וביד כל אדם יחתום, פגם ב' הוא פגם בנשמה שכפי החטא כן תרד עד שישפיל לרגליו וכן פי' בתיקונים (דף קל"א), פגם ג' הוא כי כפי הפגם שיפגום האדם בנשמתו כן יפגום בשכינה עד שתרד במדרגה התחתונה ותגל מרגלותיו וכן פי' בר"מ פ' משפטים (דף קי"ז) דמסטרא דרשע וטוב לו שכינתא ותגל מרגלותיו ותשכב האי איהו ושפחה כי תירש גבירתה שפחה יצה"ר נוקבא, וביאר אח"כ ענין הנפש ואומר כי שכינתא דאילנא דחיי עליה איתמר לא יגורך רע ואם תשלוט השפחה הוא בכסא וממנה ולמטה ע"ש, ובר"מ פ' כי תצא (דף רע"ז) כי הפגם הוא בבי"ע. עוד יתבאר פגם האדם בשכינה ובשאר מדרגות שלמטה כמה שפי' בתיקון (דף ס"ג) אמר שם שבשכינה גליפין מלאכין וחיוון קדישין ובה גליפין מה דאתמר ודמות פניהם פני אדם וכו' ע"ש ותראה כי בלבושי השכינה מצויירים כל הנמצאות והם השרשים שבתוכה ממציאות כל העולמות התחתונים ובהיות השרשים שבתוכה מאירים ע"י המצות שישראל