קיצור ראשית חכמה רמה

ע"ה פ' פנחס (דף רי"ד) שמלבישים את הנשמה להכניסה לגיהנם ע"ש ותראה מבואר כי מעשיו של אדם הם שיעשו לו לבושים צואים כפי מנין עונותיו כך מנין הלבושים כי כל עון ועון יעשה לו לבוש והיינו מלפפתו האמור במאמר והעד לזה ראה העברתי מעליך עוניך, ופי' ז"ל שעון שהיה לו הוא שנשאו בניו נשים נכריות, ר' אלעזר אמר קשורה בו ככלב, שלא לבד תעשה לה לבוש אלא שתדבק בנפש עצמה להיות אדוק בה ודרך הכלב הנושך שנמצא בתוך שיניו חלק האדם ודרך מי שנשוך מהכלב שידמה כלבים לפניו אפי' בתוך השתן נמצא חלק מהעבירה בתוך הנפש עצמה והיא ענין הפגם שפי' שהוא חלל בנפש, ועוד חלק מהנפש בתוך העבירה שהיא כח לילית והיינו ענין קשורה שהוא קשר כפול זה בזה וזה בזה, וחלק העבירה שמקנא בנפש הוא ההולך עמו בעוה"ז וזהו לשכב עמה בעוה"ז וחלק נפשו שנשאר בה היא להיות עמה בעוה"ב שלילית תופסת בו מחמת החלק ההוא שנשאר בה להורידו לגיהנם, ונמצא פרט הפגם הזה לשוכב עם הכותית והטעם כי ע"י שכיבתו שדי רוחא בגוה שהיא חלק נפשו ולכן מוכרח הוא להיות עמה לעוה"ב והיינו קשורה בו ככלב, אמנם נוכל לומר כי בכל עבירה ועבירה שיטמא האדם ע"י אותה התאוה הרעה שוכב עם לילית שכל תאוות העולם הם מכח לילית כי סמא"ל מרוב דקותו הרעה אין לו ייחס להתפש באדם שהוא גשמי ולכן שולח נקבתו שהיא גשמית יותר והיא המפתה, ואדה"ר מפני שנמשך אחר פתויי הנחש שהם כחות לילית גרם מיתה לו ולבאים אחריו כדפירשו בפרשת פקודי בריש היכלות טומאות ובפ' ויצא (דף קמ"ח) בתוספתא ע"ש באורך ומפני שרב העונות הם באים מצד פתויי לילית כדפי' והיא נקראת כלב לכן פי' ז"ל החוטא ישונא הוא ככלב ששב על קיאו ולכן צריך האדם להשמר מכח הרשעה הזאת ומפתויה, כי כל כוונתה להכשיל את האדם וללוכדו במצודתה ולהשפיל אותו בבור שאון טיט היון כמ"ש רשב"י פ' פקודי: