קיצור ראשית חכמה ריח

תקבל עליו חטא אבל אם תוכיח את חבירך בקול רעם ובזעף אז תשא עליו חטא כי הוא מתבייש ואותו חבר לא יקבל התוכחה כי כן דרך בני אדם כשאדם בא על חבירו בחזקה אז חבירו מתקשה כנגדו ולא יכניע אותו תחתיו ועז"א שהע"ה דברי חכמים בנחת נשמעים וראיה לך מהלל ושמאי כי המונע עצמו מן הכעס קונה לו מדת הענוה והרחמנות כי מחרון אף ה' מיד בא האכזריות ולכן לעולם אצל חרון אף כתיב הנקמה כדכתיב וחרה אף ה' בכם וכו'. הכעס גורם עזות לאדם כי מחמת הכעס לא יכנע ולא יודה על האמת. הכעס מביא האדם לידי טעות כי מי היה לנו גדול ממשה אשר כעס בג' מקומות ובא לכלל טעות ועתה אתה יכול להבין אם הגיע ככה למשה שהיה אב לחכמים מה יגיע בכסילים בכל יום לכן אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס והזהר בו מאוד שלא תתקלקל שום קלקלה בתוך הכעס כגון לזרוק כלים שהוא כע"א, אע"פ שהכעס מדה רעה מאוד מ"מ צריך אדם להנהיג עצמו בקצת העושים במדת הכעס כגון ליישר הרשעים ולהפיל אימה על בני ביתו ולזרוק מורא על התלמידים וכשכועס על עושי עבירות ישקול כעסו כמו במשקל ואע"פ שלש"ש יכעוס הכל צריך מדה טובה בכל דרכיו של אדם יראה איך לעשות מצוה בין בכעסו בין בשחקו: אדם שיש בו מדת הכעס ומכריח את מדתו ומנהגו כאלו אינו כועס ואינו מבעלי הכעס עליו נאמר טוב ארך אפים מגבור וארך אפים הוא אחד מי"ג מדות הנאמרים בהקב"ה. ואמר החכם מי שכעסו בא עליו במחשבה תראה עליו ישוב הדעת ומי שכעסו בא עליו בלא מחשבה תראה השטות, ועוד אמרו מי שהוא כעסן ורגזן אמיץ אינו רחוק מהמשוגעים הנכפים ומי שהוא רגיל בכעס חייו אינם חיים ואינו שמח לעולם וכיון שאינו שמח אינו מקבל שום מאורעותיו בשמחה ואינו מצדיק עליו את הדין ואינו יכול לעבוד את השי"ת בשמחה, כשאדם שרוי בתענית או כשהוא שרוי בצרה אחרת אז הכעס מצוי בלבו לכן בזמנים האלו