קיצור ראשית חכמה ריז

לז"א כי נתן וה' לקח כי כשנתן לו נתן במד"ר וכשלקחו לקחו הוא וב"ד ואם לו ולב"ד היה נראה שטוב הי' לו ולנשמתו הממון לא הי' לוקחו ממנו ולכן לא יתרעם על מה שאינו שלו כי יתרעם על מעשה ב"ד העליון אלא יהי שם ה' מבורך שחייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה והטעם מפני שמשפטו עמנו הוא לטובה לנו לטהר נפשותינו כאומר טוב ה' לכל ומטעם זה היה נחום איש גמזו אומר גם זו לטובה ופי' מורי ע"ה גם זו אע"פ שהוא דין לטובה שהיא חסד לקשור את הדין לעולם באהבה שהיא חסד והיינו ג"כ יהי שם ה' מבורך כי ברכת בימין. עוד מהקלקולים הנמשכים מהכעס הא' הוא שאם הוא מלמד לתלמידים מתוך כעסו יריאים ממנו התלמידים לשאול ממנו ספיקותם פן יכעוס עליהם אפי' אם הם שואלים אין לו לפרוש לתלמידיו כל הצורך וישיב להם דרך כעס ומתוך כך לא יבינו וז"ש ולא הקפדן מלמד, הכעסן אין לו חן בעיני הבריות והוא כשוטה בעיניהם, הכעס מביא האדם לידי מחלוקת כי כשהוא כועס על חבירו יריבו עמו והוא עמהם וכשיש מחלוקת אז שונאיו יקנאוהו וככר ידעת רעת המחלוקת, הכעסן מונע לבו מכל טוב כי כשהוא כועס אין לו לב לרחם על העניים, הכעס מבטל לב האדם בתפלה ואמרו אין השכינה שורה מתוך הכעס כי כל כעסן לא יהיה חכם גדול כי הכעס מבריח מלבו חכמתו שלא יענה כהוגן ולא יוכיח כהוגן וכל דבריו לא בהשכל הכעסן מונע ממנו מוסרים ותוכחות כי אין אדם רשאי לגלות לו טעיותיו ודרכיו המכוערים כי כל אדם מונע ממנו מלהגיע לו ענינו פן ירגוז עליו ואפי' אם יוכיחו אותו בני אדם לא יקבל דבריהם מפני הכעס. כללו של דבר אין הכועס מקבל שום מדה טובה אם לא ישום הכעס מלבו כמו שאין הכעסן מקבל תוכחת מאחרים כן אינו יכול להוכיח לאחרים כי התורה אמרה הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא תחלת התוכחה בנחת ובסתר ותאמר לו בלשון רכה ותחנונים כי לטובתו אתה מתכוון ואז לא