קיצור ראשית חכמה יט

אית ב"נ לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה מה ענין ומתכפר ליה הרי כבר אמר דייתוב מחטאיו ודאי שיתכפר ליה אלא הענין הזה תלוי בד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש שאם עבר אל ל"ת אינו מתכפר לו עד יוה"כ שכך אמר עבר אדם על ל"ת תשובה תולה וי"כ מכפר ואם עבר על כריתות ומיתת ב"ד תשובה וי"כ תולין ויסורין ממרקין נמצא שאין מתכפר לו אלא ביסורין וכן אמרו ג"כ לקמיה ואית בר נש דמתחרט מחובות ויעבד תשובה הוא כפל אלא הוא ע"ד האמור כי צריך לעשות תשובה לכל עבירה ועבירה ולהצטער בתענית וסיגוף. ועוד אתה למד מהמאמר הנ"ל ב' דברים הא' כי תשובה העיקרות היא עסק התורה ברחימו ודחילו שע"י זוכה לתשובה עילאה וע"ז אנו אומרים בתפלתינו השיבנו אבינו לתורתיך כי הרחוק מהתורה רחוק מהקב"ה ואין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולכך עקר התשובה בעוסק בתורה כי התורה תלמדהו היאך ישוב לרצון קונו ושלא יכשל עוד. והב' כי קודם שיעסוק בתורה צריך שיקדים לו החרטה והתשובה וז"ש לדבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה יתעסק באורייתא הא קודם החרטה והתשובה אין תורתו רצוי' ומקובלת כאמרו ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי. וכן כל אשר בו מום לא יקרב ואם זה בצואת עונותיו מסריח היאך יתקרב לפני המלך אדרבה המלך יתרחק ולזה כיון החסיד ר' יהודא בר אלעאי ע"ה באמרו אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו פי' שהעוסק בה נקי מהחטא ועון שאז המלך משתעשע בו ובתורתו וזו היתה מעלת הראשונים שהיתה תורתם רצויה כ"כ שהיו פטורים אפילו מן התפלה מפני שהיתה התורה שלהם נקיה אבל מי שהוא מלא מסרחון צואת עונותיו אין תורתו נחת לבוראו והטעם כי בעסק התורה האדם מושך השכינה עליו ובהיותו נקיה מחטא מצאה השכינה כסא ומושב שבו תשב ותנוח כדמיון האדם היושב בכסא מתוקן כראוי שהכסא ההוא נחת רוח הוא לו כן צריכה התורה נקיה כסא מתוקן למשוך השכינה