קיצור ראשית חכמה קפו

שער הענוה

מפני היות עסקנו בשער הקודם בעניני הקדושה שהם הם המדרגות שבהם תושג כח התשובה אמרנו לסמוך לה בעניני הענוה כי הענוה חייב בה בעל תשובה כמ"ש דוד הע"ה זבחי אלהים רוח נשברה וצריך בעל תשובה להיות עניו ושפל ולהיות שומע חרפתו ולא ישוב כדי שיכופר עונו כמו שיתבאר ויש כמה מעלות ומדרגות כדי להגיע למדת הענוה כאשר יעיין המעיין בפרקים הבאים

פרק א' בביאור מלת ענוה. מלת ענוה נגזרה מלשון עני. וענין שהכוונה היא ההכנעה כי עני פירושו נכנע וכן עינוי תענית כיוצא בו, והנה ההכנעה והענוה נמצא בבורא יתברך שעם היותו רם על כל רמים וגאה על כל גאים כמש"ה ה' מלך גאות לבש מתכנה בו הענוה כמ"ש דהע"ה וענותך תרבני, שאז"ל וכי יש עניו מן הקב"ה אדם אומר לחבירו בא לקשט כלות לבקר חולים לקבור מתים לנחם אבלים והוא אומר לו אני גדול ועשיר ואני הולך, אבל הקב"ה ויבן את הצלע וירא אליו ה' ויקבור אותו בגי וירא אלהים אל יעקב, ואמרו עוד כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וכו'. ואמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה עכ"ל, מתוך המאמרים שמדברים על ענין הענוה מפוזרים בגמרא מגלה ובסוטה נראה כי ימצא ענוה למעלה בג' ראשונות וקב"ה ועוד בשכינה כמו שיתבאר שהרי מקום הגאות היא בג' ראשונות כדפי' בר"מ (דף רכ"ג) ועליהם אמר דהע"ה כשהגיע לג' ספירות פתח ואמר ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'. ועוד כמ"ש במסכת סוטה שילמד אדם מדעת קונו שלא השרה שכינתו וכו' הרי ענוה בהקב"ה וכל מציאות ענוה