קיצור ראשית חכמה קסט

על כל פעם ופעם שהרתיח עצמו בהוצאת זרע לבטלה. ומענין ער ואונן שהשחיתו זרעם וימיתם ה' נראה משם שהמוציא זרע לבעלה חייב מיתה והטעם שהטפה ההיא היוצאת לבטלה כיון שלא באה בנקבה מיד החיצונית מזומנת שם ולוקחת חמום הרע ההוא ועושקת הנשמה שהיתה ראויה לבא בטפה ההוא, נמצא שיש ביד החיצונים כל אותם הנשמות הראויות לבוא באותם הטפות וכאשר האדם נושא אשה ולא עשה תשובה הראויה החיצונית מזמנת שם אותן הנשמות הטהורות העשוקים בידה ובניו מתים כשהם קטנים בתוקפא דאימהון כדפי' בסבא, ובהיותו מצטער במיתת בניו מתכפר לו מה שהיה חייב מיתה לשמים שהרי ג"כ הוא מת במקצת ובלבד שיעשה תשובה מכאן ואילך, ועל העון הזה נאמר גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים ועליו נאמר שוחטי הילדים שזה שוחט בניו ממש, ולכך אינו רואה פני שכינה שאין השכינה מתגלה לו כמו שמתגלה לשאר הצדיקים אלא אם יעשה התשובה הראוי', צריך לחלות ולהתפלל לפני הקב"ה שיזמין לו אשה הוגנת וראויה להוליד ולא יפגום זרעו שהמוציא זרעו באשה עקרה פוגם זרעו ונקרא משחית זרעו ואוי לו ולחלקו, מעלת מי שהוא נזהר בהוצאת זרע לבעלה נתבאר בתנא דבי אליהו שהוא ראוי להקריב קרבנות על המזבח ככהנים גדולים, כשם שצריך לשמור הברית מהוצאת זרע לבעלה כך צריך לשמרו מנשג"ז, כי הנשמר מהם זוכה למדת צדיק ונצח והוד ומלכות, כי הנשמר מנדה הוא נשמר ממלכות והנשמר משפחה הוא נשמר מצדיק והנשמר מגוי נשמר מנצח והנשמר מזונה נשמר מהוד, ועיין בזוהר פ' בשלח (דף ס') ומהמאמר ההוא תלמיד ענין שמירת הברית מד' הנזכרים

בכלל שמירת הנדה צריך ליזהר מליגע בה ולכן צריך להזהיר את האשה דיני הנדה לבישת כתונת לבן וחליפתה ודיני החציצה והטבילה שבכמה דברים אפשר שלא תדע האשה ונמצא בועל נדה ומבואר הוא במאמר הזוהר פ' בשלח הנזכר מעלת שומר הברית הנקר'