קיצור ראשית חכמה קס

לחשוב ברוחניות מציאות הזווג, ומה שצריך המכוון לדעת כיצד יפשיט עצמו בזווג מבחינות יצה"ר מכל וכל היא שיחשוב שבחינת האבר ההוא הוא אבר כשאר הרמ"ח איברים מהם נגלים ומהם נסתרים והרי קודם חטא אדם הראשון נאמר ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו ועקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה ובודאי גם שאר איבריו בערך זה היו מאירים יותר ולא היה שולט בהם יצה"ר ולכך לא יתבוששו ומי גרם להם הבושה מצד הערוה שהוא יצה"ר שפגמו כי קודם היה להם האבר הזה כיד ורגל אחר שמצות של ייחוד איש ואשתו ע"י האבר הזה הרי הוא כהנחת תפילין ביד שמאל ותפילין של ראש במוח וכמו שאלו אין בהם יצה"ר כן באבר ההוא לא הי' בו יצה"ר ומי גרם היות בו יצה"ר ושיצטרך כיסוי ושיאמר עליו ערוה העון שבו היה הפגם שהוא ר"ע ו"ה ומשך בערלתו ונתגשם ושלט באבר הזה ועיקר הצדיקים בעוה"ז הוא לתקן פגם אדה"ר כי אדם הראשון כלל כל הנשמות כולם חטאו וכולם צריך שיתוקנו. והנה הצדיקים המתדבקים בהקב"ה בסוף מחשבתם מתקנים סוד המחשבה העליונה שבה פגם אדה"ר כדפירש בתקונים דאדם חב במחשבה וחוה במעשה וע"י תיקון המחשבה שהוא י' מתקן בהכרח י' תתאה שבברית והטעם לזה כי בהיות האדם מושך מחשבתו בעניני העוה"ז בזנות ולבו אחר עניני החומר הרי י' שבברית נפגמה כי מיד תהיה קשתו ננערת כמו המסתכל באשה ביום ומהרהר בה שמטמאין אותו בלילה וטומאתו ע"י אות ברית שהיא יו"ד הכוללת בה כל איברי הגוף, וזה היה עון פגם האדם שהשליט על כל גופו יצה"ר ועקר עצמו מרוחניות הקדושה העליונה הפשוטה מיצה"ר ונתלבש בחומר העולם וכחותיו ובזנות וכיוצא בשאר הקליפות שקליפות הזווג היא כוללת הכל, אלא יהיה ענינו כמו שהיה אדם הראשון קודם שחטא שהיה לבד לקיום המצוה שבמצוה מתדמה לקונו, ועיקר הקדושה תלוי בהיות האדם עוסק בתורה והוא דק בה כראוי לא יבא לחשוב