קיצור ראשית חכמה קכד

אדם ואין הדין עמו והוא מחניף לבני אדם לסייע לו ולהחזיק טעותו או מי שרדף אחרי העבירות כגון זנות ושאר העבירות והוא מחניף לחבירו כדי שיעשה כמוהו. הרוצה להנצל מן החניפות יתרחק מן הגאוה וכבוד כי מי שאינו חושב להתכבד לא יצטרך חניפות וגם צריך ליזהר מאחרים, כי רוב המחניפים הם מחניפים לאדם שהם סבורים שיהיה לו הנאה ממנו, וכמה בני אדם שמתפללים ויש להם קול ערב והוא מהרהר בלבו בשעת התפלה כמה קול ערב יש לי וכמה בני אדם נהנים ממני ששומעים אותי, וכן דרכו של יצה"ר כדי להפיל אדם ברשתו ולא יהיו מעשיו לש"ש, וכן לענין הנאה מי שנהנה מחבירו אפילו אם יראהו שהוא עובר על כל עבירות שבתורה לא יהא רשאי להוכיחו כי ירא שלא יהנה ממנו עוד. וזה הענין הוא תקלת חכמי הדור כי הם רודפים ליהנות מן העם ע"כ יחניפו להם כדי שיחזיקו אותם בחזקה גדולה, ולא די שאינם מוכיחם אותם על עניניהם אלא מתוך שמחניפים להם הם בעצמם אוחזים מעשיהם לנמשכים אחריהם. כת שקרים המשקר והמכזב שנאוי ומתועב לפני הקב"ה שנ' שש הנה שנא ה' עינים רמות לשון שקר וגו' ג' מהם הם בענין הכזב לשון שקר יפיח כזבים עד שקר ורז"ל אמרו כי כל ז' המדות האלו בכזב כי ממנו השתלשלה כלם. כיצד עינים רמות עיקר הגאוה הוא כזב מפני שהוא אומר שהוא חכם והוא טפש גבור והוא חלש, לשון שקר הכזב עצמו, וידים שופכות דם נקי מיואב ששלח לשון שקר ע"פ דוד והשיב את אבנר והרגו. יפיח כזבים עד שקר הרי גופי הכזב, ומשלח מדנים בין אחיו שנא' בלע ה' פלג לשונם וסמך און ועמל בקרבה וגו'. המטעה את חבירו בדברי שקר הוא כאלו עע"א כי כמו שבע"א מטעיו לומר שיש לאל ידם ואינו אמת כך האומר לחבירו דברי שקר, הכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שלא בראו שבני אדם בודין אותו מלבם, לא גלו ישראל אלא בעון לשה"ר כד"א למדו לשונם דבר שקר וכו' ולכן אל ירגיל עצמו בלשון שקר אפי' במילי