קיצור ראשית חכמה קכב

ואם לאו ח"ו לכף חובה נמצא שהחוטא אז בשחוק וקלות ראש חמור יותר משאר השנה שמאחר שהעולם בדין בחטא א' אפסר שיוכרע כל העולם לכף חובה וכל אותם העניים שימותו או שיצטערו מחמת עוני הרעב כולם תלוים עליו ובימי המועדים מלבד שמזונות האדם תלוים גם חיי האדם ונשמתו תלוים בדין כמו שפי' הרשב"י ע"ה בס"ה פ' ויחי, בעונש של כת חנפים האריכו רז"ל בהרבה מדרשים באומרם בכל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם והמדבר אחד בפה ואחד בלב נקרא חנף ועדה שיש בה בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר כי עדת חנף גלמוד, המדה הזו מגונה ביותר בת"ח כמו שאז"ל כל תלמיד חכם שאינו תוכו כברו אינו נקרא חכם שנאמר מבית ומחוץ תצפנו ונקרא תועבה ומביאים אף וחרון לעולם ותפלתו נמאסת והיא שקולה כנגד ע"א ג"ע וש"ד, ובענין החנופה הגשמים נעצרים וכולהו ילפי להו מקראי

מותר להחניף את הרשעים בעוה"ז פירש כשידם תקיפה והשעה משחקת להם מותר לכבדם מיראתם כמו לאנשי זרוע אבל לא מאהבתו אותם וסימניך מאהב"ה ר"ת "מחנפין "את "הרשעים "בעוה"ז. אבל מי שיש בידו למחות ומוחה ונוקם נקמה מרשעים בעוה"ז הקב"ה כורת לו ברית ולזרעו אחריו כמו שמשה לפנחס. מכלל כת החנפים הוא העושה מצוה לאל יתעלה ובכוונתו בשביל שיכבדוהו בני אדם כמו מי שמכוון בתפלתו מהמתפללים בצבור ובעלי החזון בפיוטים החדשים למצא חן בעיני בני אדם מבלעדי האל יתברך שאינה מקובלת אצל הבורא יתברך, כי אינו עושה אלא להשמיע קולו הערב ואיני מכוון לעבודת הש"י ואינו עושה אלא בשביל כבוד בני אדם או מיראתם ונקרא עובד לבני אדם. החנפים נחלקו לג' כתות, הכת האחד הם המחניפים לבני אדם כדי שימצאו חן בעיניהם ואין מוכיחים את בני אדם אלא אומרים בדין אתם עושים אף על פי שהם עושים מעשים רעים ושלא כדין, הכת הב' יותר מגונה מן הראשונה והם המחניפים