קיצור ראשית חכמה קה

ביום ו' כדי לקבל השבת והכנות הראויות לעשות בשבת עצמו והם נתבארו בזוהר פ' ויקהל (דף ר"ב) והעיקר שצריך האדם לעשות ביום ו' בגופו לקנות קדושת שבת ונשמה יתירה היא טבילה במ' סאה כדי לפשוט לבוש מהחול וללבוש רוח קדושת שבת שהוא רוחא דנשיב מעתיקא שצריך טבילה וכולי האי ואולי שישרה עליו אותו הרוח הקדש, ומהם התשובה בהרהור ומעשה והכלל כי זריזות ונקיות וטהרה כולם צריכים להעשות בע"ש כדי שתשרה אחריהם הקדושה שהיא קדושת שבת וע"י הכנות אלו תהא דירה נאה בלבו ואיבריו נאים ונשמתו ובהחסר ח"ו אלו אין תיקון כלל ואין הקדושה מוצאת מקום לנוח וירויח מזה שכיון שישרה עליו קדושת שבת כראוי תביאהו לידי ענוה ויראת חטא וחסידות ורוח הקודש כי מי הגורם שלא יהא בו אלו המדות ושיצרו מתגבר עליו הוא מפני שאין לו נשמה שתהיה גוברת על יצרו וכיון שתבא לו נשמה קדושה בודאי יגבר עליו ויהיה עניו ויראת חטא וכו', ולפי דברי הזוהר בפ' ויקהל נ"ל כי אחר שיטבול אסור לו לעסוק בעשיית מלאכה אלא בתיקון צרכי שבת, והנכון שאחר הטבילה יעסוק בתורה עד שיקבל שבת כי הטבילה היא כמעט הקבלת שבת, ומהדברים אשר יצטרכו לקדושת המחשבה עיקרם היא היראה העיקרית שביארנו בשער היראה שהוא למדחל ב"נ למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וימשך לאדם יראה גדולה מזה בחשבו בעלת כל העלות ית' וית' שהוא שורש וקיום לכל העולמות שבלעדי שפעו אין להם קיום כמ"ש ואתה מחיה את כולם, וכאשר יהיה האדם עומד בתפלה או עוסק בתורה ויזכור ענין זה שהוא עומד לפני עלת העלות כי הוא שורש כל השרשים ובו עומד שרש חיי נשמתו יתבושש מלחשוב בדבר אחר אלא במה שהוא מדבר לפניו, וכאשר יסתכל האדם שנשמתו ורוחו ונפשו מושרשים למעלה ראוי שיטהר מחשבותיו ויתבושש מלחשוב דבר שלא יהיה עבודתו ית' כ"ש לדבר או לעשות דבר שאינו כרצונו מפני שהכל גלוי לפניו ית' כמ"ש דהע"ה ה' חקרתני ותדע אתה