קיצור מחברת הקודש תכו

כאשר ידעו שבמאכלם הם משותפים עם בעלי חיים היו אוכלים לבדם בהחבא כמו חוש המשוש שהיא חרפה לנו, ולזה אמר החכם בס' מאזני המעשה וז"ל ויש אל האוכל ליתן אל לבו שהוא באוכלו מותרות האילנות והצמחים הוא כמו החזיר באוכלו גללי האדם. כי אלו היו האילנות בעלי לשון היו מדמים אוכלי מותריהם לאוכלי מותרות בע"ח אין הפרש ביניהם עכ"ל

ולפ"ז אחר שהמאכל שהוא מוכרח להעמדת החומר. הנה ראוי לשלימים לאכול בהחבא כמו חוש המשוש. וא"כ למה השלימים כמו אהרן וזקני ישראל ישבו לאכול לחם עם חותן משה, ועוד למה משה ע"ה לא היה שם לאכול עמהם. אמנם ממה שזכרנו יובן והוא שיתרו עם משה כבר נתקרבו במדין כמ"ש קראן לו ויאכל לחם. אבל אהרן וכל הזקנים בראותם את יתרו שהיה רחוק ורוצה להתקרב לזה באו לקרבו. וז"א ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם, לרמוז למה שאמרנו שכמו שהאחים הם מזרע אחד וחומר אחד יכללם, כן הלחם בשובו בשניהם חומר אחד וחלק אבר הנה באמת יתקרבו כמו האחים. ולזה המצריים שהיו מתועבי' העברים בעיניהם לא יאכלו עם העברים לחם לפי שתועבה היא למצרים. כי בזה יתקרבו כנז'. ואפשר שזה הוא הטעם איסור בישולי עו"ג כמו שנתנו הטעם משום חתנות. כי בזה יתקרבו הרחוקים כנז'

מ"כ בס' שארית ישראל בשם הריב"ש שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א ועד בכלל היו ברוה"ק וכיון שהוא ברוה"ק היא תורה עצמה. ואמר שרק הגילוי הוא ע"י רוה"ק אבל כיון שנתגלה ונעשה תורה באמת. תורה בעצם גבוה יותר מרוה"ק, וכיון שהיא תורה אפשר לפרש על פי פרד"ס, גם החיבורים שאחר המהרש"א יש בהם שהם ברוה"ק ויש שלא ברוה"ק. מ"מ כיון שנתקבל החיבור אצל בני ישראל הגם שאינו מקובל אצל הכלל כי אם בפרט הנקרא בשם ציבור ממשיכין כח רוה"ק בזה החיבור רק שלא יהיה ח"ו נגד רצון הבורא ית' וד"ל, עוד אמר בשם הריב"ש שהט"ז והש"ך הם פוסקים האחרונים וע"כ צריך לראות שלא לעבור על דעתם כ"א להחמיר אבל לא להקל נגדם כ"א בצירוף איזה טעם באופן שגם הם היו מסכימים להקל כגון בהפסד מרובה וכדומה, אבל מ"מ גם החיבורים שאחר הט"ז והש"ך ח"ו להרהר עליהם מאחר שנתקבלו ויש הסכם עליהם נמשך בהם כח רוה"ק, מ"כ במאמר ההג"ה עם הבה"ט אפשר לפרש ג"כ ע"ד פרד"ס מאחר שהיא תורה כנ"ל

עוד שם בשם הריב"ש, על מאמר כל שאינו מחויב בדבר שאינו מוציא את הרבים ידי חובתן, אמר שלפעמים מוכרח הצדיק ליפול באיזה דבר כדי להוציא את הרבים מידי חובתן מבחי' החוב. וד"ל

עוד שם על מאמר רז"ל טורא בטורא לא פגע אינש באינש פגע. פי' על דרך הרמז. טורא מי שהוא מחזיק עצמו גבוה כהר שיש לו גדלות, אזי בטורא באיש כזה לא פגע. פגיעה לשון תפלה. פי' אין החכם יכול לבקש עבורו. כי אמר שיותר נקל לחכם לעשות טובה לבעל עבירה ר"ל יותר מלאיש שיש לו גדלות שזה מכיר ערכו והוא בהכנעה וזה אינו מכיר ערכו. אבל אינש מי שהוא מחזיק עצמו במדרגות אינש שהוא מדרגה פחותה ויודע ערכו, אזי באינש פגע. עבור זה האדם יכול החכם לבקש מהשי"ת. עכ"ל: מספר אוהב ישראל מהרב הק' מאפטא זללה"ה

ויקח קרח וגו' במדרש שלקח מקח רע לעצמו. ביאור דברים אלו, דהנה כתיב ביחזקאל, ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו וגו', הוא בעונו וגו', נפשך הצלת. ולכאורה אינו מובן, מה משמיענו בזה הכתוב שהרשע בעונו ימות. בודאי הדין נותן כך שהרשע ימות בעונו. ועוד מה זה הוא הבטחה להצדיק המוכיחו, איזה טובה תצמח לו מזה. ומה ירויח בזה שהרשע ימות בעונו

אמנם כן, הנה יש ב' מיני צדיקים בעולם,