קיצור מחברת הקודש תה

נגד ה' גבורות דגדלות נגד ה' אותיות אכדט"ם ואלו נתקיימו בעולם והגדילו ועשו פרי אמנם ר"ע שהוא כולל גם דעת דגדלות כנזכר לעיל לכן הוא היה רבם כי הם מבחי' הגבו' המתפשטות בגופא והוא כללות דעת עליון בשרשו במקומו כמ"ש למעלה ודי בזה למבין

מס' מחברת הקודש שער השבועות

מנהג פשוט בישראל לעסוק בתורה ליל שבועות כל הלילה ואין ישינים אפילו רגע כדי להמשיך הכתר העליון לז"א שהו' דיקנא דאריך ודע כי כל מי שבלילה ההוא לא ישן כלל ועוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק והוראת חיי האדם הוא תלוי בלילה הזאת ודי בזה

מהר"ן ז"ל נלע"ד כי בשאר ימות השנה שאדם ניעור לילה א' ועוסק בתורה ניצל מכרת א'. אמנם בליל שבועות מי ושיזכה להמשיך כתר לז"א להכתיר אותו. ובודאי שיזכה להנצל מכמה כריתות שחייב עליהם וז"ס כר"ת אותיות כת"ר להורות כי ע"י תיקון זה ינצל מפני זה ולא עוד אלא שמכתירים אותו בכתר תורה והבן זה

מ"כ משם הרח"ו ז"ל שהיה אומר כי בלילות הללו כמו שביעי של פסח וליל שבועות וליל הושענא רבה מצוה לפרש ולגלות עומק החכמה לפי שבאלו הימים הזמן גרמא והוא זמן מוכן לסודות וראוי לפרשם אז

שבועות צריך לטבול בערב

באשמורת הבוקר מעט קודם עליית השחר בעת שמשחיר פני הרקיע סוד אילת השחר אז מצוה לטבול כדי לקבל תוספת קדושה מבחי' הכתר ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים. נוהגים החברים לקרות האדרא רבא

סוד בין המצרים. הנה בברכת אבות בין המצרים. להיות שמסוכנים מאוד מקטב מרירי ששולט בהם. לכן צריך לכוין אלו הכוונות להמתיק הדינין ששולטים באלו הימים ולא יהי' כח לחיצונים לאחוז עוד בדינין אלו והנה באבות כאשר מזכיר הוי"ה תכוין שיאמר הוי"ה לשם שלאחריו שהוא טדה"ד. ויכוין כל אות לאות של אחריו. יו"ד מאיר לטי"ת. ה' לד'. וא"ו לה'. ה' אחרונה לאות ד'. ובגבורה תכוין שמאיר שם הוי"ה לשם שלפניו שהוא כוז"ו. ויכוין כל אות דהוי"ה לאות שלפניו כנזכר. באתה קדוש תכוין שמאיר שם הוי"ה לשם הוי"ה בא"ת ב"ש שהוא מצפ"ץ שעולה ש' ועם ב' שמות טדה"ד כוז"ו גי' ס' והכל גימ' שי"ן במלואה. ברצה תכוין כי רצה גי' אלהי"ם דההי"ן ואותיות רצה הוא צרה בסוד עת צרה היא ליעקב שהוא שם אלהי"ם הנזכר שהוא דין וז"ס בין המצרים כי משם באים הצרות ב"מ על ישראל. וגם אם תוסיף שם אדנ"י שגם הוא דין עם רצה יהיה ג"כ שי"ן. ותכוין כי ג' שמות אלו שהם דין בין המצרים והם צרה והם גי' שי"ן יומתקו עם שלשה שמות שבג' ברכות ראשונות שהם טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ ואלהי"ם דיודי"ן שעולים ג"כ שי"ן. ואז מן צרה נהפך לרחמים ונעשה רצה ה' אלקינו בעמך ישראל וכו'. נלע"ד שב' פ' שי"ן בגי' תש"ך י' פעמים ע"ב להורות שימתקו אלו עם אלו ע"י י"ם ע"ב שיש בחכמה בסוד כולם בחכמה עשית ונעשו כולם חסדים גמורים

שים שלום תכוין כי ר"ת 'שים 'שלום הם ב"פ שי"ן שי"ן הנזכר. וגם שים שלום ב' פ' שי"ן שי"ן ועודף ששה הם נגד ו' שמות הנזכ' והם הוי"ה טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ אלקי"ם אדנ"י. וז"ס אני ראשון ואני אחרון. ופי' מה שלפני השם הוי"ה הוא טדה"ד גי' כ"ב ומה שאחריו שהוא כוז"ו גי' ט"ל ושניהם יחד גי' אנ"י וז"ס אני ראשון ואני אחרון. מהר"נ זלה"ה נלע"ד משארז"ל עתיד הקב"ה שיעשה לנו מועד בט"ב כמ"ש קרא עלי מועד כמו שבזמן שהיה בה"מ קיים והנה ארז"ל בתענית לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב וכיה"כ וכו'. ונלע"ד שזה סוד כאשר תמנה הו' שמות הוי"ה טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם אדנ"י ס"ה ע"ה תשמ"ח וז"ס אז תשמח בתולה