קיצור מחברת הקודש תב

במספר שוה ממלת יצמח עד סוף הפסוק. עוד שם באריכות

מהרב ר' חיים וויטאל זללה"ה סוד יציאת מצרים. הנה ידעת מ"ש בדרוש ז' בחי' שיש למלכות כי הראשונים סלקו השכינה עד רקיע ז' מחמת עונותיהם. וצא"ל כי ישראל שהיו בגלות מצרים הוא סוד אותן ניצוצות קרי שהי' אדה"ר מוציא בק"ל שנה וז"ש הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים כי גר יהי' זרעך. כי הלא אברהם הוא גלגול אדה"ר בסוד האדם הגדול בענקים ועל אותן ניצוצות אמר כאן כי גר יהי' זרעך, זרעך ממש אותו זרע לבטלה. ולהיות כי הם היו מלובשין בשדין ורוחין שהם החיצונים לכן באו בדור המבול ובדור הפלגה בעו"ג ממש אך עתה יהיה בסוד גרים ממש וזהו כי גר יהיה זרעך וכל ניצוצות אלו באו תחלה בדור המבול לכן גם הם היו משחיתים זרעם לבטלה להיות באים מסוד השורש ההוא עד שנימוחו. וז"ס וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. פי' רעת אדם ממש כי סוד קרי נקרא רעה והמוציא נקרא רע כמ"ש לא יגורך רע. נמצא כי דור המבול הם רעת אדה"ר ממש. וז"ס אמחה את האדם אח"כ נתגלגלו בדור הפלגה. וז"ס לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני אדם בנוי דאדם קדמאה כי בניו ממש היו אלא מצד הקרי מדוכרא לחוד ולא מנוקבא

מהר"ן זלל"ה נלע"ד כי נודע כי כל הטיפות קרי של אדה"ר נכנסו בסוד הערוה של לילית. ונודע כי מצרים נקרא ערות האר כמ"ש ערות הארץ באתם לראות כדי להוציא משם הטיפות של אדה"ר לכן נכנסו ישראל דוקא בגלות מצרים כדי להוציא משם ע"י זיווגם אותן טיפות זרע דאדה"ר שהיה בתוך הערוה של הארץ שממה וחרבה וכשיצאו משם יצאו בסוד גרים כמ"ש הרב ז"ל במרכבות יחזקאל ע"ש היטב וגם הם חטאו בעון זה ואחר כך הוצרכו לתקן כי כבר הודעתיך כי כלם היו נשמות קדושות ועצומות רק שאחיזת החיצוני' בהם היא המקלקלת ואחר שיצורפו ויזדככו יהיו נשמות קדושות אחר השרת חלאת טומאתם וידוע כי. אין החיצונים אוחזים רק בנשמות היותר קדושות. נלע"ד שז"ס מה שארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. כי אותן הרשעים שחוזרין בתשובה היו תחלה נשמות גדולות מדוכרא לבד והם יותר חשובים מצדיקים גמורים שבאו מדו"נ יחד. לכן אלו נשמות שבאו מדוכרא יש כח לחיצונים ליאחז בהם יותר מצדיקים גמורים כמשארז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו לכן אף צדיקים גמורים אין בהם כח לעלות במדרגה כאותן בעלי תשובה מפני שהם נשמות יותר חשובים מצדיקים והבן זה. אמנם כל הנשמות באים מחו"ג אשר הם מסוד הדעת ששם תלוי ענין הזיווג בסוד וידע אדם את חוה אשתו לכן נקרא דעת כי משם טיפת הזיווג נמשכת. ומה גם כי כל הדור הזה דורו של משה כידוע ומשה היה מבחי' הדעת כנודע אצלנו. וגם כל הדור ההוא מבחי' הדעת לכן נקרא דור דעה רק שנמשכו אל הקליפות והם היו אחיו של משה ממש. וז"ס דור המדבר שהיו אחי משה. לכן אמר העם אשר אנכי בקרבו ר"ל אני בקרבו כי אני אחיהם. וז"ש ואל אראה ברעתי פירוש כי משה הוא מצד הטוב והם היו מצד הרע הכולל בו וז"ש ואל אראה ברעתי וכל ענין גלות מצרים לא היה אלא לצורך נשמותיהם לכן באו באותו שיעבוד הגדול וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים נגד הלבנים והחומר שהיו עושים דור הפלגה והבן זה. ולפי שחטאם לא היה רק בסוד הדעת כי משם יצאו ניצוצות נשמתם לכן סבר משה כי גם הגלות ימשך משם. והענין כי לעולם כשישראל חוטאים למטה ח"ו פוגמי' באיזה מדה עליונה והנה החיצונים יונקים משם ויאחזו כולם בו וז"ס גלות מצרים כי כל יניקת מצרים והטומאה שלהם היה מצד הדעת ובפרט במה שהודעתיך כי פרעה ומצרים הם נגד עורף עליון שהוא באחורי הדעת העליון. ובוודאי שאותו גלות היה שכל שפע הדעת היו יונקים אותו פרעה ומצרים לכן היו ישראל שבאותו הדור