קיצור מחברת הקודש תא

ע"י דם פסח. שם טלה גי' דם וגם בגדו גימט' י"ה. להורות שאז נכנסו ונתלבשו כמו בתוך הבגדים כל המוחין דז"א בתוכו שנקרא י"ה כנודע ולזה הרמז נקרא שבת הגדול שבת שלפני פסח ודי בזה

מהרמ"ע ז"ל ובמכילתא דרשו ואכלתם אותו בחפזון חפזון מצרים חפזון ישראל חפזון שכינה. חפזון מצרים זה השיר שלהם ממש כי ע"כ נקרא בשם זה מעיקרא טלה שהוא במלוי אותיות טי"ת למ"ד ה"א גימ' קרבן פסח. אך הפשוט מספרו דם שהוא אדם בעל מום חסר א' שאין לו מוח בקדקדו כי לא בידו טובה ואעפ"כ יודע כבודן של קדשי שמים לכן היה נחפז שנאכל הפסח בארצו כדי שתתקדש מעין קדושת ירושלים לפנים מן החומה שהיא 'ראש 'עפרות 'תבל ר"ת תרע"א אולי יזכה גם הוא להרים ראש בקדושה ובטהרה ואנחנו נצטוינו בא' מסימני החפזון מקלכם בידכם לכבוש את ארצו תחלה במלא רועים אצל צאן קדשים כטעם רדה בקרב אויביך. אמנם היה חפזון ישראל לעוף אל תוך ארץ חפץ בקפיצת האויר כדאיתא בהגדה ובתרגום יונתן ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים והוצרכו שלא לאכול קדשים בחוץ וסימן לזה נעליכם ברגליכם כטעם והדריך בנעלים האמור לעתיד כאשר יחריב ה' את לשון ים מצרים עד הגיעם לאדמת קודש גימטריא שמות המרגלאין כי לאומץ קדושתה אתמר בה של נעליך והיה חפזון שכינה להפריח אלינו שם במצרים במקום פסחים לפי המפורסם אוירא דארעא דישראל כדברי רבותינו וביחוד אוירא דירושלים לפנים מן החומה הוא הדבר הרמוז בתורה בפ' דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלהינו כי הזביחה עצמה צריכה 'דרך 'שלשת 'ימים ר"ת שדי הוא השם שבו נראה אל האבות שהם סוד ג' ימים ראשונים דמ"ב ס"ת מילוי החסדים. א"נ מלך שלם וזה וזה באותיות גדולות דמנצפ"ך הוא מספר שם הגדול שאליו סוד הקרבנות לא זולתו מן השמות הקדושים כמפורסם ומספרו מלך שלם הוא מדרכי מספר הרגילים אצלינו בהתרבות יו"ד על ה' והעולה מהם ועל ו' והעולה משלשתן על ה' אחרונה והוא מספר מאה פעמים שם י"ה הנטפל אל הכנוי כדכתיב אם עונות תשמר י"ה אדנ"י מי יעמוד שכנגדו מאה אדנים למאת הככר ומאה ברכות כנודע והיו אותיות אמצעים של דרך ג' ימים ירושלים בחסרון הו' והיה לתוקף הקליפות השולטים במדבר הזה. ושני דברים אלו שהם חפזון ישראל לנוס שם וחפזון שכינה לקראתם צדקו יחדיו כדרך שהיה הר סיני ומשה מזדמנין זה לזה כמשל חכמים לברזל עם אבן השואבת והסי' מתניכם חגורים כטעם והיה צדיק אזור מתניו. בסוד קטנות ששמש בגאולה ראשונה שהיתה כוללת. אימה חשכה גדולה נופלת עליו בסוד הצירוף לדור אנוש מבול והפלגה סדום כמבואר במקומו. ואמונה אזור חלציו זה נאמר לסוד גדלות על הגאולה אחרונה הכוללת ארבעתן ג"כ כי מבבל ואילך שוב לא נגאלו והוא הרמז שבא בגמרא גבי הלל הגדול דכולהו אמוראי מסיימי לה עד על נהרות בבל האי לא מהאי טעמא. אתי לנחומי צעורי מצער לן אלא ללמד כמה גדולה גאולת מצרים שהיא לבדה שקולה ככולן. לפי שנא' בגאולה העתידה כי לא בחפזון תצאו. אנו מבקשים שלא יאחר ותהיה שלילת החפזון דוקא במאי דהדר מפרש. ובמנוסה לא תלכון אך ימהר יחישה מעשהו ברחמיו וברוב חסדיו. וע"כ בא לכוין מהרה ג"פ רצופות באהבת עולם אהבתנו. אחד לחפזון שכינה כי שחה לעפר נפשינו, ואחד לחפזון ישראל דבקה לארץ בטננו, ואחד לחפזון של האנדריטי של נבוכדנצר להיות הדק היטב ואחר תטהר. וכשם שראשית גוים עמלק אחר שפטר עצמנו מכור הברזל אף על פי שסבלנו חלקו ג"כ הרס ולא חמל כך אחרית של אותה ראשית גימ' באר שחת הוא אבדן עמלק והשמוש א' עם הפשט המפורסם בלתי מתחלק כלל והבן כי ראשית גוים גי' תתקע"ד עם אותיות עמל"ק וכתיב כן ה' אלהים יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים