קיצור מחברת הקודש שצד

ויום א'. והוא אדמוני שופך דמים וכן היתה הלידה בחודש ניסן שאז שולט מזל מאדים מז' כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל, וידוע כי י"ב מזלות מתחלקות לארבע יסודות כל ג' מהם נגד יסוד אחד וטלה הוא יסוד אש ועקרב מיסוד המים שאין עקרב הורג לאדם אלא מרוב קרירות שבו. וכ"א מז' כוכבי לכת יש להם ב' מזלות אך חמה ולבנה אין להם אלא אחד, ובמאדים שולטות ב' מזלות טלה ועקרב. לכן היו שוחטים טלה בי"ד בהיות המזל בתוקפו. והנה אלו הב' מזלות נגדם יש בגיהנם, גיהנם של אש נגד טלה והוא נגד העובר על מצות ל"ת שהוא מחמם א"ע לעבור עבירה ויש גיהנם של שלג נגד עקרב נגד המקרר א"ע ועובר על מצות עשה שהוא מתעצל ויושב בשב ואל תעשה ואמרו רז"ל כי הרשעים אף בפתחו של גיהנם הם גוזלים ופושעים שגוזלים השלג כשהם בגיהנם תחת הזרועות כדי להתקרר עצמן כשיניחו אותם בגיהנם של אש כמ"ש ציה וגם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו. ולהבין איך אפשר לגזול שם. אלא להיות כי הזדונות נעשו לו כזכיות והם בעודם בתוך הגיהנם של שלג שבים בתשובה בהכרח וחושבים תשובתם שמא יועיל אותם להציל מגיהנם של אש וזהו הגזל שעושין ואין יודעים כי אין התשובה מועיל אלא בהיותם בעוה"ז לכן היצה"ר נקרא אדמוני. ויקראו שמו עשו שהוא היצה"ר כי כל עשו ויעקב הנזכר בפ' עשו הוא יצה"ר ויעקב הוא יצר טוב לזה כיון שנולד מיד רוצה לינק וליהנות מעוה"ז והוא בוכה מיד. כל זה מורה היות שולט בו היצה"ר ולזה אמר ויקראו שמו עשו כי אביו ואמו מכירים שיש בו יצה"ר. ואח"כ מופלג אחר י"ג שנה ויום אחד יצא אחיו וזה אינו ניכר לכל אלא ית"ש הוא היודע לכן אמר ויקרא שמו יעקב כי הוא היודע קרא שמו יעקב. ויגדלו הנערים כי אחר שגדלו נעשו שנים כי עד עתה לא היו אלא אחד. ויהי עשו שהוא היצה"ר איש שדה אוהב עניני עוה"ז כי שדה הנזכר כאן הוא עוה"ז ויעקב איש תם הוא יצר טוב יושב אוהלים ועוסק בתורה. ויזד יעקב נזיד שהם מחשבות שחושב לעולם איך יעבוד לבורא יתברך ומלת נזיד הוא לשון מחשבה מלשון אשר זדו עליהם כתרגומו. זה לעולם חושב מחשבות איך יעבוד לבורא כל העולמים ומסגף עצמו כדי להשיג חיי עוה"ב ובין כך ובין כך יצה"ר נכנע כיון שראה שאדם מחזר אחר עוה"ב וז"ש ויבא עשו מן השדה הוא יצה"ר בא מתענוגי עוה"ז. אבל יעקב כי הוא עיקר מחשבות יצ"ט, ויאמר עשו יצר הרע אל יעקב יצ"ט. הלעיטני נא. כי יש כמה ימים שסגפת עצמך במחשבותיך הטובים ובתענית לכן הלעיטני נא דרך הלעטה מה שלא האכלתי בל הימים האלו כי עיף אנכי ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי מפני שביום א' שנכנס היצ"ט בגופו של אדם כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד אז הוא מלך באותו יום בהכרח ויצה"ר נכנע בפניו לכן אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר כי ביום א' דשנת י"ד הוא נכנס במצות ובזכות התורה שלמד בקטנותו הנקרא אור כמ"ש ותורה אור ובזכות המצות שנתחנך בהם דרך חינוך שנקרא נר כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור בזכות שניהם בודקין את החמץ שהוא היצה"ר ודוחין אותו ומכניעין אותו ונכנס בו הנשמה ליצ"ט. והנה יש באדם שאור שהוא בא מכח טיפת אב כעין הן בעון חוללתי, כלום נתכוין ישי אבי אלא להנאתו וחמץ בא מטיפת אם לכן נקרא מחמצת לשון נקבה ודוחין כל זה לחוץ ואוכלים מצה שהוא נגד יצ"ט וצריך לאכול מצה ולדחות החמץ שבעה ימים שהם נגד ז' שנים שנשארו לו להיות בן כ' שאז נידון בב"ד של מעלה כי באלו הז' שנים צריך האדם לשמור את עצמו מאד מיצה"ר יען שהוא מורגל עמו עד בן י"ג שנה והוא כמו החולי שנתרפא מחליו והוא חלש שצריך בימים ראשונים לרפואתו לאכול מאכלים קלים שלא יזיקו לו לכן נצטוה לאכול מצה בז' ימי הפסח וכמו שהשיב ר"ש לר"א בנו בפרשת תצוה כי אחר שחמץ יצר הרע ומצה יצ"ט למה לא יאכל מצה כל השנה והשיב לו שהימים האלו הוצרכו לאכול מצה