קיצור מחברת הקודש שצג

מלך מצרים ר"ל מלך ושר וקצין של מצרים אולי תהנה ממנו. וז"ש אינו אלא מן קצייא היינו קצין ומלך וז"ש כאן המשל הזה בפסוק זה והבן זה

תפלה לפסח מהאר"י ז"ל ליום א' בשעת הוצאת ס"ת יאמר י"ג מדות ג"פ וישאל לצאת מעבדות לחירות וחסד בני אדם ועושר שנאמר ושאלה אשה משכנתה וגו' ולמצוא חן בעיני בני אדם וריוח בסחורה שנאמר וה' נתן את חן העם וגו' ולשאול נקמה מאויביו שנאמר ועברתי בארץ מצרים וגו' וכן במוסף וביום שני ביוצר לבדו כדי להשלים ג"פ

מהרח"ו ז"ל והנה נבאר יציאת מצרים ע"פ רמז כי ע' פנים לתורה וא' מהם רמז. והנה ירידת ב"י למצרים רמז. לולד בעודו בבטן אמו בין המצרים ההמה. וע"ז נפרש מ"ש ואלה שמות בני ישראל שהם כחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים ושס"ה גידין כך יש בנשמה עצמה והם כוחות הנשמה. הבאים מצרימה את יעקב שבאים בתוך הולד בעודו בעיבור בבטן אמו עם יעקב שהוא יצר טוב. ואמר הבאים ולא שכבר באו לפי שהוא ית' יוצר רוח האדם בקרבו כמבואר בזוהר כי כל עוד שאדם הולך וגדל כן הנשמה הולכת ונכנסת בקרבו וכן מבואר שם אין קדוש כה' כי אף שישראל קדושים אין קדושים מעצמן אלא ית"ש מקדש אותן וז"ש כי אין בלתך כי אין קדושתו מאחרים אלא הוא מעצמו יתברך וקדושת ישראל אינו זולתך וזהו כי אין בלתך, ואין צייר כאלהינו כי הצר צורה על הנייר אינו יודע לצייר איברי פנימים כרס ובני מעיים לב וכבד ומרה והוא ית' לא לבד שצר צורה אחרת בתוך הבטן העובר במעי אמו ובתוך העובר איברים פנימים ורוח ג"כ. וז"ס יוצר רוח אדם בקרבו באופן שכל עוד שהעובר הולך וגדל כן הנשמה נכנסת, ולזה אמר הבאים מצרימה כי כוחות הנשמה באים מעט מעט ואח"כ בעת הלידה שכבר נעשה איש אז איש וביתו באו שהוא הגוף שהוא בית לנשמה אז באו בהחלט כל הכוחות בתוך הגוף ואז ויקם מלך חדש היינו היצר הרע שהוא מלך זקן וכסיל על מצרים בהיותו תוך הבטן אשר לא ידע את יוסף זה הב"ה ויאמר אל עמו שהם כוחות הטומאה הנה עם בני ישראל שהם כוחות הנפש רב ועצום ממנו, מה עשה ויבן ערי מסכנות לפרעה שהוא היצה"ר פרעה יש בו אותיות עורף וערי מסכנות הוא הגוף כדי להחזיק בו היצר הרע, את פיתום פי תהום שהוא הפה כי שם כל התאוה להחזיק היצה"ר לאכול ולשתות והתהום בולע לעולם. כך הפה. ואת רעמסס שהוא המסס לעכל המאכל והוא המסס רע, וכאשר יענו אותו כוחות הטומאה ויצה"ר אל כוחות הנשמה כן ירבה וכן יפרוץ כי כל שהגוף מתגדל כן נכנס בו הנשמה יותר כדאמרן. ויציאת מצרים היה דוגמת לידה וגם י' מכות יש בהם דוגמא לזה, מכה א' היתה דם שאין פתיחת הקבר בלא דם תחלה שאם לא היה יוצא דם תחלה היה נחנק העובר והיה נטבע בדם שהם כוחות הטומאה, ואח"כ בא צפרדע צפור דע' שהם ע' קלין של היולדת שכנגדם יש ע' תיבות במזמור יענך ה' ביום צרה לכן הוא ציפור שהוא קולות ופטפוטי עופות בעת הלידה, ומכת חושך כי ידוע בג' חדשים הראשונים העובר במדור התחתון ובאמצעים באמצע ובאחרונים בעליון ובשעת לידה מתגלגל ויורד למטה ויושב בחושך בצער גדול. ומכות בכורות הוא הכנעת כוחות הטומאה שהיה לו בפנים דאל"כ היו הורגים אותו ואע"ג שהם היו מגודלים עמו כן דרכם יורד ומסטין ועולה ומקטרג ואחר כך בעת הלידה ויצא הראשון אדמוני שהוא היצר הרע כי אף שנהרגו כל שאר כוחות הטומאה, עדיין נשאר היצר הרע וכמו שהיה במכת בכורות שנהרגו כל הבכורים ופרעה שהוא הגדול שבכולם שהוא היצה"ר נשאר חי וכן היצה"ר נשאר כי כל זה כוונתו ית' שיהיה בו יצה"ר ולפתח חטאת רובץ לכן אמר ויצא הראשון אדמוני כי הראשון הוא יצה"ר שנכנס באדם מיד בצאתו מרחם אמו. כי היצ"ט אינו נכנס בו אלא עד שיהיה בן י"ג שנה