קיצור מחברת הקודש שפט

פ' תצא ח"ו כי לא נגעה בה אחשורוש אלא שמרדכי היה יודע להשביע את השדית בשם המפורש והביאה לאותו רשע אבל אסתר היתה יושבת בחיקו של מרדכי כמו שושנ"ה גי' אסתר ורמז להמן המ"ן העץ. שהעץ שעשה גבוה נ' אמה רמז לנ' מהמן ואותיות מ"ה מהמן גי' אמה עם הכולל וזהו נ' אמה ולא ידע כי בנפשו הוא וזה רמז להמן מן התורה המ"ן העץ בסיבה זו תיקן מרדכי ע"ז נאמר אשר צותיך ואין צו אלא ע"ז ותיקן שלא נהנה מאותה סעודה אפילו אכילת פרי נגד עץ הדעת ואדם עבר עליו וזהו לבלתי אכול ממנו אכלת וגם רמז לסעודת פורים לבסומי ביין עד דלא ידע כו' כדי לתקן שתיית היין של אדם וחוה עד דלא ידע בין עץ הדעת לעץ החיים והבן

מהר"ן זלה"ה אסתר גי' תרע"א פחות יו"ד סוד נקודה עצמיות שלה המסתתרת והיא י' דאדנ"י וז"ס אסתר מן התורה מנין ר"ל מ"ש בה ותלבש אסתר מלכות שנתלבשה ממש במדה של מלכות שנק' אדנ"י וז"ש אנכי הסתר אסתיר ר"ל אנכי אסתיר היו"ד שהיא נקודה פנימיות דמלכות שנשארה באצילות ועי"כ נעשה בסוד אדנ"י במילואה שעולה אסתר והבן זה

הצדקה שנותנין בפורים ארז"ל כל הפושט יד נותנין בפורים. הענין הוא כי גבאי צדקה הוא יסוד ובשאר ימות השנה הוא יסוד ז"א. ויש לו מעט שפע בידו לכן צריך לראות למי הוא נותן הצדקה אבל עתה בפורים גבאי צדקה הוא יסוד אבא ויש לו שפע רב והארה גדולה בידו והוא עשיר לכן אין צריך להקפיד למי הוא נותן אלא כל הפושט יד ואפילו לנכרים הכוונה כדי להורות שמותרות השפע הולך ג"כ לקליפות נוגה כדי להחיות הניצוץ הקדושה אשר בתוכה וז"ס השתיה אשר אמרו רז"ל שצריך לשתות יין עד דלא ידע כו' הכוונה הוא כי לעולם בתוך הקליפה יש ניצוץ א' של קדושה המאיר בתוכה ומחיה אותה לכן צריך לומר ברוך המן להמשיך האור גם אל הניצוץ הזה לכן צ"ל שלא בכוונה אחר שהוא שיכור וכבר יצא מדעתו שאם יהיה בכוונה ח"ו יאיר ג"כ אל הקליפה. ונלע"ד כי כשאנו ממשיכין אור מוח בינה ברחל ע"י שתיית היין בריבוי גדול יש הארה גדולה שהיה בה כח להאיר ג"כ הניצוץ ההוא אשר בתוך הקליפה. והנה הצדקה שאנו נותנין לעובדי גלולים מאחר שהן לוקחין ממנו על כרחנו לכן הלואי שיספיק לניצוץ הקדושה אשר בתוכה וכ"ש שלא יספיק לעצמן לכן מותר ליתן אפילו בעת שהאדם בדעתו קודם שישתכר עצמו מיין. אבל כדי לומר ברוך המן הוא אינו על כרחנו אלא מעצמו הוא אומר לכן צ"ל אחר שהוא שיכור וכבר יצא מדעתו

מהר"ן זלה"ה נלע"ד לפרש הענין משארז"ל צריך אינש לבסומי בפוריא כו' כפי הדרוש ע"פ עקב ענוה יראת ה' וארז"ל מה שעשתה יראה עטרה על ראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא ע"ש באורך בשער הפורים ובסוף דרוש אומר מה שהיה בזמן אחר נקרא זה היין המשכר עתה נקרא יין המשמח מצד או"א הממתקים אותם. ע"ש. לכן חייב אדם לבסומי בפוריא להורות כי אין לחיצונים יכולת ליהנות מזה היין. מהר"ן נלע"ד כי גם כן יוסף בן דוד גי' רחל ולאה כי יוסף בא מרחל ודוד בא מלאה

מהרב ר' ישראל סרוג ז"ל הנה ג"פ אזי אמר דוד במזמור אחד שיר המעלות ועולה ד"ן כי כל אחד מהן הוא סוד ח"י ברכאן דצלותא דערבית שחרית מנחה שמצילות אותנו מן העו"ג המפורש בכתוב אזי חיים בלעונו כד"א בלעונו אדונים זולתך ויש ד"ן פעמים המן כנגדם במגלה וכן ד"ן אותיות בעשרת בני המן שהתפללו האבות על מפלתן ונענה אברהם בין הבתרים שנאמר לו דן אנכי של מצרים שהוא סימן לד' גליות כנודע ומתוך התשובה אנו יודעין מה היה תפילתן ויצחק לא התפלל לנגד המן להדיא דכתיב ויאהב יצחק את עשו אמנם יעקב כפל בקשתו דומיא דכי טוב שלא נאמר ביום שני ונכפל ביום ג'. ואף כאן כתיב הצילני נא מיד אחי מיד עשו נגד המן ובניו. ודוד רגל ד' כלול מכולם אמר אזי ג' פעמים ביומא דפוריא. ומשארז"ל עד דלא ידע כו' הפירוש מאחר