קיצור מחברת הקודש שפח

שנכנסת ביניהם וקליפה זו נגד עמלק. וע"ז אמרו רז"ל אין השם שלם אלא עד שיכרות זרעו של עמלק. ומלבד אלו הג' יש על האוכל עצמו קליפה דקה מאוד וכשהאגוז מתייבשת גם קליפה זו נאכלת, משא"כ בתחלה שאז היא מרה ועליה נאמר ומתוכה כעין החשמל וחשמל גי' מלבוש ואמרו רז"ל פעמים חשות ופעמים ממללות שלפעמים זו הקליפה נאכלת ופעמים אינה נאכלת וכן האדם אם ירצה בניקל יתקן וימתיק קליפה זו. משא"כ באחרות. ונגד אלו הד' הם ד' אבות נזיקין ומראות נגעים ד'. וידיעות הטומאה שתים שהן ד' נגד ארם וישמעאל ע"ד אכה כפי אל כפי. וז"ש בגמרא ב' מלכים וב' אפרכי שהן ד'. ב' מלכים הם שרשים ארם וישמעאל. ב' אפרכי הם הב' היוצאים מהם. ועד"ז נאמר די פרזל ומנהון די פח"ר שהם אדום וישמעאל כ"א כולל שנים כנזכר, ולטעם זה צוה השי"ת זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' והנה לשאול צוה השי"ת להכרית זרעו של עמלק והוא הביא עמו את אגג מלך עמלק חי. וכשבא שמואל אמר לאגג כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וארז"ל שהיה מסרס האנשים שלא יוכלו להוליד וכוונת שמואל במה שאמר כן תשכל מנשים אמך כי אמרו שבלילה ההוא הביאו לו שפחה בבית הסוהר ונתעברה ממנו ומשם יצא המן הרשע נין עמלק. לכן אם היות שהרגו לאגג אמר בלשון עתיד תשכל על זרע שיצא ממנו כנזכר ואמר מנשים ר"ל ע"י נשים שע"י אסתר נעשה הנס. וידוע כי תחלת אחיזת האויבים היה בשער כי משם נכנסו בהיכל המלך הנה מלכות היא מדה אחרונה מעשר. והיא ה' אחרונה שבשם ונקרא דלת כנודע. וע"ז אמר דוד ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. כי נודע שדוד הוא המלכות מצד נוק' והיא שער ודלת כנזכר וגם אדנ"י שבמלכות במילואו עולה תרע"א שהוא דלת לכן אמר דוד אם היותי מהדלת אשר שם מבקשים האויבים לאחוז עכ"ז לא שמחת אויבי לי לכן מדה כנגד מדה גם אני ארוממך וזהו ארוממך ה' כי דליתני ר"ל עם היות שאני מהדלת לא שמחת אויבי לי. והענין כי ב' אותיות ראשונות משם הוי"ה הם י"ה לא מתפרשין לעלמין אבל ו"ה הם כפי מעשה בני אדם לכן לפעמים מתפרשין. והנה הה' כשמתפרשת מגרם העון מן הו' עליה נאמר נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ר"ל לא תוסיף לקום מאליה אבל תקום ע"י אחר היינו ע"י יסוד שיורד למטה ומעלה אותה וע"ז נאמר אקים את סוכת דוד הנופלת. וידוע כי וו' הם ב' ווי"ן א' בת"ת וא' ביסוד ויסוד הוא מעלה אותה, ועליו נאמר כי שבע יפול צדיק וקם כי היסוד הוא ששי ומלכות הוא שביעי א"כ שבע יפול צדיק ר"ל הצדיק שהוא יסוד נופל בז' סוד מלכות ואין צריך לאחר להקימו אך הוא קם מעצמו, ע"ש באריכות:

מהר"ן זלה"ה. וצריך אתה לדעת כשס"מ בא ורכב על נחש שהיה כלול בנחש יו"ד מדרגות הטומאה וכולם נקראים נחשים וס"מ עליהם והם י"א רמז לי"א יום מחורב דרך הר שעיר ובקנאתו לפתות את חוה על עץ הדעת והחשיך במעשיו עשר אורות של יו"ד חופות שעשה הקב"ה לאדה"ר בג"ע ביו"ד מדרגות הקדושה כי הנחש לשון תנין ותרגום עשן תננא ואז נגרש אדם מג"ע לחוץ כי אין לישב יותר. וענין אדם עם נחש הוא רמז להמן כי מ"ה מהמן גי' אדם ונ' הוא נחש ורמז המן לנחש כי דיבר לשון הרע באומרו והייתם כאלקים לכפור בעיקר. וכן המן באומרו ישנו עם א' מפוזר ר"ל ישן אלוה שלהם ואינו משגיח וכו' ואמר הקב"ה לאדם יבא זמן בד' גליות שיחזרו ישראל לחטא שלך לעבוד ע"ז ויהנו מפרי עץ הדעת ויאכלו וישתו ויתחייבו כלייה ח"ו ע"י נחש א' שהוא המן וכולל עשר נחשים בניו וזהו חטא שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע ואביא צדיק אחד שלא השתחוה לצלם ולא נהנה מסעודתו והוא יתקן אשר עוותו. ואביא צדקת אחת ששמה אסתר והיא תתקן עון חוה. עם היות שנראה שנלקה בעון חוה כמ"ש ותתחלחל המלכה שפירסה נדה כמו שאמרו רז"ל ונשאת לאותו רשע שהוא שורש נחש שהטיל זוהמא בחוה. אבל מ"כ בזוהר