עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קיצור מחברת הקודש

קיצור מחברת הקודש שעט

Kitzur Machberet haKodesh 379 · קיצור מחברת הקודש · free full Hebrew text

Open in the reader →

ברכת הטוב והמטיב שאנו אומרים על שינוי יין תכוין כי טוב לדידיה שהם החסדים עצמן היורדים ביסוד ז"א וגם הם מטיבין לאחרים שמתקנין הגבורות סוד יין סוד הדין כנודע

דברים הבאים תוך הסעודה הפטשלי"ש. אני חיים שאלתי לאמו איך הוא אוכל אותן ואמרה לי שמורי ז"ל צוה לאשתו שתבשל בשר ובצלים בשמן זית או בשמן שומשמין קודם שתשים אותם בתוך העיסה

מורי ז"ל היה אומר בענין דברים המשכחים כגון זתים וכיוצא בהם אין זה אלא בע"ה. אבל האוכלם בכוונה אז מוסיפים לו זכירה אחר שהוא מעלה אותם ומתקנם

הבצים היה מורי ז"ל אוכל אותם א שלמות ולא היה חושש לדם הנמצא בהם לפעמים

טבחיאו"ם הממולאים מבשר ובצים היה אוכל מורי ז"ל גם העיד הר"ם ז"ל שאכל פלא"ס ריינדא"ס

תרנגולת שלמה היה אוכל מורי ז"ל ולא היה חושש לדברי הרמב"ם ז"ל

לב בהמה. צריך האדם לשמור את עצמו מאוד שלא לאכול שום לב בהמה וחיה ועוף. לפי שרוח הבהמות שורה שם ואם אדם אוכל אותם נדבק בו אותו הרוח וגורם לו שכחה. וגם כי לפעמים יתגלגל איזה רוח באותו בהמה וידבק בו ג"כ

תורמסים צריך ליזהר שלא לאכול תורמסים המתוקים מן העו"ג ולא אפונים שהם קודמא"ש שאע"פ שאינם עולים על שלחן מלכים השרים אוכלים אותם

הקאווי צריך אדם ליזהר ולא היה שותה מורי ז"ל שיש בו ג"כ משום בישולי עו"ג

לחם צריך אדם ליזהר שלא לאכול מעו"ג אפי' מפלטר אפי' בספק לא יאכל אותם ואם קנה מפלטר ישראל צריך לחקור אם הוא עשוי מישראל כאשר נוהגים בצפת תוב"ב שרוב פלטרים הם ישראלים

הקום היה אומר מורי ז"ל שאסור לשתות מפני שהוא דם מעיקרו ואחר שמסירים החלב נשאר קו"ם וחוזר לעיקרו

הצוקר הנעשה מקנים המתוקים שמעתי שאוסרים אותו לאכול כי בעשייתו נותנים בו חלב ומן חלב נעשה ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה אוכל אף עם בשר

הגבינה היה נוהג מורי ז"ל כי ביום שהיה אוכל גבינה לא היה אוכל בשר כל אותו היום עד הלילה וכ"ש אם היה אוכל בשר מתחלה שלא היה אוכל גבינה עד הלילה

מה שאנו מזכירים בריאת הנפשות וחסרונם שהוא כללות כל הנבראים בברכה אחרונה של מים. הטעם הוא כי המים הם המגדלים כל הצמחים הזרועים וכל חסרוני אדם לכן כיון שהמים סיבת הכל אנו כוללים הכל בהם. וידוע ג"כ כפי הסוד כי הכל נמשך מן המים שהם החסדים שמהם הנשמות יוצאות לכל הבריות ע"ש. וצ"ל על כל מה שבראת להחיות לנוכח ולא שברא שלא לנוכח וצריך לכוין בברכת שהכל שהוא היסוד ומגלה השפעתו ע"י מלכות וזהו בדברו וכן בורא פרי העץ. בורא פרי יסוד. העץ הוא מלכות וכן בכל שאר הברכות. ויש בה ט' תיבות נגד ט' יודין שיש בד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והם בגימ' מים גם יכוין בשתיית המים לט' יודין אלו העולין מנין מים

עשבא דדברא כתבו הפוסקים כיון שלא נזרעו בידי אדם. שיברך עליהם שהכל. ומורי ז"ל לא היה חושש ומברך ברכה הראוי לעץ או לאדמה אף אם יהיו מדברות. ולפעמים היה מצוה שיביאו לו דרדרים שבני אדם אוכלים אותם לקיים מ"ש הקדוש ב"ה לאדם כשקלל לאדמה בעבורו קוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה. והזהר שלא לעקור ירק מתחת הגפן רק שיהיה רחוק מן הגפן ד' אמות. ולא יעקור בידו ירק לפי שהוא גמר מלאכתו וחייב במעשר. וגם אסור לילך עם העו"ג לקנות ירק בגן בא"י או פירות שמא יעקור ערלה לפניו וערלה ודאי בא"י אסור כנזכר במשנה זתים הנעשים בבית לאכילה חייבים במעשר. אך השחורים שמביאים העו"ג לאכילה פטורים מן המעשר

ענבים הנזרעים דוקא ליין ולא לאכילה נמצא גמר מלאכתן ביד ישראל האוכל מהן