קיצור מחברת הקודש שעד

אחר מותו בשבת ואמר לו כי כן היה לבוש בעוה"ז לכן נענש באותה מדה עצמה וסוד ד' בגדי לבן נרמז בתיקונים

בנרות שבת תזהר. הנה אמרו רז"ל הדלקת נר בשבת חובה לכן צריך להזהר בתיקון נר של שבת. אך ההדלקה תהיה על ידי אשתך. וצריך להדליק שתי נרות והם בינה ומלכות וצריך לכוין להדליק ב' נרות דקדושה ולכבות בהם שתי נרות דקליפה

תערוך שלחן בשבת סדר השלחן ראיתי למורי שהיה מקפיד מאוד לאכול על שלחן של ד' רגלים בשבת ויו"ט דוגמת שלחן בה"מ ובע"ש קודם שתלך בשדה לקבל שבת צריך לסדר השלחן כדי שתעשה הסדר סביבות השלחן כשתבוא מן השדה וכך סידורו שתסדר י"ב ככרות על השלחן ששה מצד ימין וששה מצד שמאל והששה דצד ימין יהיה ג' על ג' וכן הוא מצד שמאל ושלשה עצמן יהיו דמות סגול. כי בצד ימין הם ד' לחמים שנים על גבי שנים וכן בצד שמאל ד' שנים על גבי שנים. ובאמצע ד' לחמים אחרים המפסיק ביניהם שהם ב' לחמין אצל הד' של ימין וב' אחרים מצד שמאל אצל אותן אשר שם כזה $$ ציור בספר $$ והסוד של י"ב לחמים עיין בספר מחברת הקודש שאמר האר"י ז"ל להרב רח"ו ז"ל על כמה אופנים: ותזהר בב' אגודות דהדס שתניח על השלחן כדי לעשות הסדר ולברך כאשר אבאר כשתבוא מן השדה ובכל אגודה יהיה ג' בדים. והנה בכל התיקונים שנתן לי מורי ז"ל נתן לי ג"כ תיקון א לתקן נשמתי והוא שאהיה זהיר לשום מלח על השלחן לכן כל אדם צריך ליזהר בזה

תקבל שבת בשדה. תצא לשדה בסוד חקל תפוחין. כי תרגום שדה הוא חקל. והנה קבלת שבת בשדה צריך להיות מעומד, ופניו למערב. ואם הוא הר גבוה. יותר טוב הוא. וצריך להיות נקי מאחוריו ד' אמות ומלפניו מלא עיניו. ויאמר כל הסדר בעינים סגורות עד ה' לאורך ימים ואז יפתח עיניו ע"ש באריכות

מזמור שיר ליום השבת ר"ת אותיות למשה גם תכוין כי הלא ביארנו בסוד ישמח משה כשעלה משה להר סיני לקבל את התורה נתנו לו אלף חלקי אור סוד אלף רבתי דאדם שת אנוש וכשעשו ישראל את העגל נאבדו ממנו בעון ישראל ונשאר לו חלק א' לבד מן האלף לכן א' דויקרא זעירא. אמנם משה לא חטא שיאבדו ממנו לכן הקב"ה משלים לו משל ישראל והם האורות והכתרים עדיים של ישראל שהתנצלו מהר חורב ונתנו למשה אח"כ להשלים לו מה שניטל ממנו בעבורם. אמנם בכל ערב שבת בלילה חוזר משה לקבל אותן אלף אורות ומקבל אותם בסוד תוספת שבת ואז מחזיר הכתרים לישראל ומאלו הכתרים יורשים ישראל תוספת שבת בכל ע"ש. וז"ס ישמח משה במתנת חלקו פירוש כי ביום שבת נותנים למשה מתנת חלקו שניטל ממנו והוא שמח במה שהחזיר לו הקב"ה, והדבר פשוט שישמח בו. אך הסוד לומר שאינו רוצה לעכב הכתרים שלקח מישראל כי כיון שנתנו לו חלקו הוא ישמח בחלקו ואינו מתאוה לחלקם של ישראל ואז מחזיר לישראל חלקם ואינו אומר אחר שלא חטאתי והם חטאו וכבר זכיתי בחלקם ואני אקח את שלי ושלהם. כי עבד נאמן קראת לו. וביאר מה הוא מתנת חלקו ואמר מה שהוא כליל תפארת אשר בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני ונאבד ממנו ברדתו מן ההר וב' לוחות אבנים הוריד בידו וניטל ממנו אותו הכליל תפארת וזהו מתנת חלקו שלוקח עתה ביום שבת. והנה בכל ע"ש מקבלים ישראל לתוספת נשמה מן אותן הכתרים שנטל משה וזה תכוין במלת למשה בר"ת דמזמור כנזכר. ותכוין שביום השבת ראוי לשורר ולזמר כי נותנים לו למשה חלקו ואנו יורשים ממנו התוספת שבת של חלקנו כי תוספת שלנו יש למשה בימי החול. גם תכוין כי מרע"ה הוא זריז בכל ערב שבת להעלות כל הנשמות הנתונות בקליפות ואין יכולין לעלות. או נשמות של כל בני אדם שאין להם זכות לעלות. הנה משרע"ה יורד בכל ערב שבת וכמה צדיקים עמו כלי בחינתם