קיצור מחברת הקודש שעה

ומעלים הגשמות למעלה בין נשמות המתים ושל החיים

בפרוח רשעים וגו' תכוין כמ"ש בזוהר תרומה דבהאי יומא גלגולא דנשמתי' וסוד הדבר כי בע"ש כל הנשמות אפי' אותן שבקליפות עולות ליכלל למעלה ולא כל הנשמות זוכות לעלות ונידונים במעשיהם אם ראוים לעלות אם לאו ואז נקרא גלגולא דנשמתין כי הן נטרדים אלו לכאן ואלו לכאן ונידונין אז, לכן נקרא גלגולא דנשמתין לכן נזכר ענין רשעים וצדיקים במזמור. ואמר בפרוח רשעים וגו' להשמדם כי אפילו בשבת אין להם מנוחה. אך צדיקים כתמר יפרח פורחים כתמר לעלות לקבל אור המוכן להם. וז"ש צדיק כתמר יפרח וגו' שתולים בבית ה'. גם יש גלגול באופן אחר כי יש נשמות עולים מג"ע הארץ למעלה כנזכר בזוהר, ויש נשמות שיורדות להיות למטה בסוד תוספת שבת לצדיקים בעוה"ז. וזה נקרא גלגולא דנשמתין

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות. הנה מה עשיה שייך בשבת. ואפשר כי יש דו"נ זכור ושמור. זכור כנגד מ"ע. ושמור כנגד מל"ת. לכן אמר ושמרו כנגד שמור מל"ת. ולעשות כנגד זכור מ"ע, גם ושמרו הוא מלשון ואביו שמר את הדבר שצריכים בני ישראל להמתין שלא להזדווג עם נשותיהם בחול אלא בשבת. וזה בני ישראל את השבת ר"ת ביא"ה. שימתינו וישמרו הביאה עד ליל שבת. אמר לעשות את השבת בזה שהוא מתקן ועושה את יום השבת וגורם שיהיו הנשמות שמביא לעולם לדורותם ולא מס"א. ברית עולם. שיהיו הדורות של ברית עולם דקדושה ולא דורות דס"א. כי ביני ובין בני ישראל אות היא ר"ת ביאה. כי כשהזיווג הוא בשבת הוא אות הבריאה כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ולא עשה זיווג למעלה אלא ביום השביעי אז שבת וינפש היינו זיווג ולא בחול

בליל שבת תקדש. תקבל הכוס מיד זולתך משתי ידיו לשתי ידיך ע"ש הסוד

תקדש שבת בעמידה. מורי זלה"ה היה נוהג לומר כל קידוש דשבת ויום טיב מעומד ואחר כך היה יושב וטועם מן היין דקידוש. וצריך להשאיר מעט יין בכוס של קידוש וכן משל בהמ"ז בסוד אסוך שמן כדי להשאיר ברכה מליל שבת

צריך שישתה מים קודם הסעודה ויברך וישתה פחות מרביעית וזה כשאין יין באמצע הסעודה שלא להתחייב ברכה אחרונה ויכוין להוציא שאר המים שבתוך הסעודה. לפי שפעם א' שתיתי יותר מרביעית הראה לי במצחי איך שתיתי ולא ברכתי ברכה אחרונה והוא עון פלילי

שבת תברך בעמידה. אח"כ תטול ידיך. וכבר ביארנו שנט"י איך ראוי שתטלם ותנגבם מעומד ותגביה ידיך עד נגד ראשך בעת שתנגבם וזה להורות עליות קבלת נוק' ע"י ידים עליונים מן מוחין דז"א רישא דיליה לכן תגביהם עד נגד ראשך לכן ג"כ תטול ותגביהם ותנגבם מעומד כי הוא במקום מוחין דז"א. גם תכוין להכניס קשרי הזרועות לפנים מן הגוף בסוד וכל אחוריהם ביתה. ובכל ג' סעודות צריך לעשות כן כי הכוונה להעלותה וליחדא במלכא. וצריך שתגביהם מעומד. גם צריך לפשוט ב' כפות ידים בעת הברכה כמי שרוצה לקבל בתוכם וזה רמז לקבלת הטהרה בהם

ברכת המוציא תקח מאלו האמצעים ב' עליונים ותחברם בב' ידיך. ויהיו שולי ב' לחמים נוגעים זה בזה ופניהם זה בצד ימין וזה בצד שמאל ואז יראו כאלו הם לחם א' ובו ב' פנים בסוד לחם הפנים. וכבר כתבתי לעיל סדר הלחם בשולחן ותכוין אותו שביד ימין הוא נגד אות יו"ד ובצד שמאל נגד אות ו' ותברך המוציא ע"ש באריכות. ותבצע מן לחם הימיני שהוא אות יו"ד שהוא כנגד חכמה כי משם הוא המזון המעולה שבכולם ותבצע כזית ותקחנו לך נגד י' דהוי"ה ותבצע בציעה שנית כביצה ותתן לאשתך נגד יו"ד דאדנ"י סוד נוקבא ויחברם ויעשה שם שלם יאהדונה"י. ואח"כ תבצע בציעות אחרות לצורך שאר בני השולחן. ע"ש באריכות: