כסא רחמים על מסכת סופרים ט:ט

מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם פ' וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו נקרא בבה"כ ואינו מתרגם מפני כבוד ראובן: מעשה תמר נקרא ומתרגם כצ"ל דשבחיה הוא דאודי: מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם דהויא להו כפרה: והשני נקרא ולא מתרגם דכתיב ויצא העגל הזה ושלא יאמרו ח"ו דהיה בו ממש:

תוספות מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם בקונטרוס פירשתי משום כבודו והיינו כמו שפירש"י ז"ל במשנה ולא מתרגם חיישינן לגנותו והר"ן פירש משום כבודו של יעקב וע"ש מ"ש מהרש"א בחידושי אגדות. ובש"ס לא קאמר מידי. ואני עני תמיד בין עיני מ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה דמחכמת בעלי התלמוד למדנו כמה דברים בשתיקה. בא וראה דבפירוש רבינו אפרים עה"ת הי' כתב וז"ל ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן פי' הלך ראובן מן הארץ משום וישכב את בלהה פלגש כלומר אביו שכב עם בלהה והניח לאה. אמר וישמע ישראל שהלך ראובן מן הארץ ושלח אחריו וישב ראובן ויהי בני יעקב י"ב. ולפ"ז לא חטא ראובן והחסיד שדרש זה ובא אליו ראובן בחלום ונשקו על ראשו עכ"ל. וגם אני שמעתי מפה קדוש רב גדול אשכנזי ז"ל שקבל מרבותיו שהגאון מהר"ם איסרלאס ז"ל בעל המפה פירש שיעקב אע"ה היה רוצה לשכב את בלהה פלגשו ונתקנא ראובן והיה הולך בוא אצל חדר המטות ואסיר לשמש בעוד שיש בני אדם שומעים וכבר אמרו בש"ס דרבא פרח באלי וכו' ויעקב אע"ה שמע שהיה הולך ראובן ולכן חדל ופי' הכתוב כן וילך ראובן שהיה הולך ומטייל בזמן וישכב את בלהה פלגש שהיה רוצה לשכב עם פלגש ומי הוא זה אביו וישמע ישראל שהיה הולך ראובן ולא שמש ולכן ויהיו בני יעקב י"ב ובא ראובן בחלום והחזיק לו טובה ע"כ שמעתי ואחר זמן ראיתי שכ' כן בס' חידושי הגרשוני דף ל"ט משם מהמא"י ז"ל בקצת שינוי ושם כתב ג"כ שהחזיק לו טובה ראובן ע"ש ומעתה מובן מה שהש"ס לא דיבר בטעם דמעשה ראובן נקרא ולא מתרגם ולפי האמור יש טעם כעיקר שלא לתרגם מעשה ראובן. ואשר רז"ל בש"ס ובמדרשים לא פירשו לנו הפסו' כדתרגמו הרבנן הנז'. גם בזה יש טעם ואין להארי' במילי דמסתמן:

מעשה תמר. הרב נחלת יעקב משכן עצמו והאריך לקיים נסחת הדפוס. ואני בעניי אומר דמאחר שאנו רואים כמה טעיות יש לרוב במס' אלו. טפי ניחא לומר דט"ס הוא וצ"ל כדתנן וכמ"ש בקונט':