כסא רחמים על מסכת סופרים ה:יד

ספר שהותר התפר שלו ה"ג בספר אגודה: אחת חוזר ויתפור וכו' דאם הותרה התפירה שני פעמים יתפור הגם שממעט קצת בגליון אבל אם הותר פעם שלישית לא יתפור עוד ויעשה יריעה חדשה: המחתך בספרים חדש מותר בישנים אסור כצ"ל ר"ל דאם חתך קצת קלף מיריעה חדש מותר להשתמש בנותר דלא חלה עליו קדושת הספר: בישנים אסור להשתמש בגליון שחלה עליו קדושה: ממקק פי' שנאכל ע"י תולעת בין מספר תורה בין מהמטפחות בין מתפילין הכל טעונים גניזה:

תוספות ספר וכו'. הרב רגל ישרה מקיים נסחתינו ופירש ספר שחותך ר"ל שנקרע התפר ומש"ה בב' פעמים אפשר להחזיק עדיין במה שנתקיים אבל בפעם ג' לא יתפור דמסתמא כבר כלה כל הגליון הנ"ל:

בישנים אסור. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אסור הגליון להשתמש בו שחל עליו קדושה אכן בשלחן ערוך א"ח סימן של"ד פסק דגליונות של ספרים אין מצילין מפני הדליקה משמע דאין בהם קדושה ועיין בשו"ת משאת בנימין שהאריך בזה עכ"ל ושו"ת מ"ב אין עמדי:

אכן ראיתי להרב מגן אברהם שם סי' של"ד שכתב וז"ל הגליונים שנחתכו מן ספר או שנמחק הספר וכתב מהר"ם בתשובה שתקנו בחרם שלא לקצץ גליון ספר אפילו כדי לכתוב עליו ובמ"ב סי' ק' האריך על גליונים של הספרים שקישרי הספרים חותכין אותם ומשליכין והטעם כיון דנהגו כן ה"ל כאלו התנו עליהם מתחילה ואם כן אין מצילין אותם ובאגודה במסכת סופרים פ"ו כתב המחתך בספרים בחדשים מותר בישנים אסור עכ"ל הרב מגן אברהם ז"ל. וכבר כתבתי שס' מ"ב איננו פה עמנו ולפי מ"ש הרב מג"א ז"ל בשמו לא יגהה מזיר מ"ש דהוי כאלו התנו עליהם דבימי התלמוד לא היתה כזאת:

ונראה דמה ששנינו בברייתא שלנו בישנים אסור היינו שלא יחתוך גליון מס"ת ישן דאסור לחותכו להשתמש בו. ומ"ש בשבת דף קי"ו על הגליונים אי מצילין. היינו שנחתכו מן הספר או שנמחק הס'. ותו דודאי קדושה חלה עליהם ונשאר איזה קדושה אבל אין מספיק קדושתם להצילם מן הדליקה ועיין מה שכתב הרב המאירי ז"ל בפסקיו לשבת:

ונשאל הרב שער אפרים בסי' צ' בא' שנכפה ואמרו המומחים לכתוב קמיע על קלף צבי ולא מצא רק מן ס"ת אי מותר לחתוך חתיכה של קלף מס"ת לצורך הקמיע מאחר שצריך לגרור הכתב ולמחוק כמה שמות. והראי' שהביא הרב ז"ל יש לדחות וכמ"ש הרב ז"ל גופיה. ויש להעיר על הרב ז"ל שלא זכר שדעת הרמב"ם ז"ל שאין לעבור איסו' דאוריי' ברפואה שאינה בדרך טבע אלא דרך סגולה. אמנם כתבו האחרונים דהרמב"ן והרשב"א פליגי על הרמב"ם ז"ל ועבוד עובדא להתרא כמ"ש אני עני בברכי יוסף א"ח סי' ש"א ע"ש. ובקונטרס חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות פ"א הבאתי שרבינו פרץ ז"ל כת' שמות הקדש בשבת ליושבת על המשבר ע"ש והרמ"ה בתשו' כ"י התיר ג"כ לכתוב קמיע בשבת אי אתמחי גברא ואתמחי קמיעא כמ"ש בטוב עין דף מ"ה ע"ב. וא"כ למדנו שרבינו פרץ והרמ"ה סברי כהרמב"ן והרשב"א דגם רפואה דרך סגולה שרי לחלל השבת. וכפ"ז יש מקום להתיר בנדון הרב שער אפרים ז"ל לכאורה אמנם הדבר צריך ישוב:

אכן אם יריעה של קלף צבי מס"ת היא בגניזה שהיא פסולה נראה להתיר שיחתוך מהגליון ויכתוב הקמיעא אי אתמחי גברא ואתמחי קמיעא: