כסא רחמים על מסכת סופרים ד:ח

אל אלהים בציון הראשון חול והשני קדש כי אל ראשון נקוד סגול והוא חול אלהים קדש. להלוך אל אל במשפט הראשון נקוד סגול והוא חול והשני הוא נקוד צירי והוא קדש: עמנואל עמנואל הראשון חול והשני קדש הראשון אינו נחלק והב' נחלק כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב ופירש דפ' וקראת שמו עמנואל הוא חול דהוא שם אדם. ושני עמנואל אחרים בישעיה סי' ח' מלא רחב ארצך עמנו אל וכן ולא יקום כי עמנו אל הם קדש:

תוספות אספרה אל חק. הרב מנחת שי הביא ברייתא שלנו ולא פירש כלום. אך הרב נחלת יעקב פשפש ול"ו מצא דיש סברא כי אל זה דאספרה אל חק הוא קדש ע"ש:

עמנואל עמנואל וכו'. הרב מנחת שי בישעיה סי' ז' כתב דליכא למשמע מברייתא שלנו דאית בה טעותא ודבריו בסי' ח' תמוהים כמו שתמה המגיה שם וכבר בקונט' הבאתי הגהת הרב נחלת יעקב ונראה שהיא נכונה. ושני עמנואל דסי' ח' הם קדש. וברייתא שלנו רמז הראשון דסי' ח' ומכ"ש השני:

והרב מהר"י חאגי"ז ז"ל בס' עץ החיים בהקדמתו למסכת שבת נסתפק שם אל נקוד צירי שהוא קדש אם נקד תחתיו נקודה אחרת ונעשה סגול והוציאו מקדש לחול אי הוי כמוחק את השם ולענין שבת מה דינו ואפשר דכיון דלא עשה מעשה בגוף האותיות לאו מילתא היא עכ"ד ע"ש במלאכת הכותב דף כ"א. ואין זה ענין למ"ש הרב כנה"ג סי' רע"ו הגה"ה אות ה' מתשובת מהרי"ל דנקודות השם מותר למחוק דהכא בנקודה זו הוציאו מקדש לחול ואין ראיה משם. והגם דמסתברא כמ"ש הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל דלא עשה מעשה באותיות ואינו כמוחק השם. מ"מ איסורא איכא: