כסא רחמים על מסכת סופרים ד:ז

ויאמר לוט אליהם אל נא פי' זה אמר למלאכים ולפניו יתברך אמר אדני הנה נא מצא עבדך חן וכו' להחיות את נפשי והוא יתברך יש בידו להחיות: במיכה חול ר' יוסי אומר ביוד הי קדש כגון הקדשתי כסף לה' וכגון נכח ה' דרככם אלו ביוד הי קדש. באלף למד כגון לו בית אלהים את אלהי אשר עשיתי לקחתם לכם חול. חוץ מבית אלהים אשר בשילה דודאי הוא קדש אלהים ומלך פי' הרב נחלת יעקב לפי שרוב ישראל בו בפרק עע"ז ודאי קאי על ע"ז כדי שיענישוהו: בגבעת בנימין דכתיב וישאלו בני ישראל בה' וכו' ויאמר ה' עלו אליו וס"ל שהוא חול ששאלו לע"ז ור"י סבר קדש ששאלו באורים ותומים: שהמקום מבטיח ואינו עושה שלא הצליחו. מבטיח ועושה שבתחילה שאלו האלך לבד. ובסוף אמרו האוסיף וכו' אם אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך והצליחו וא"כ קדש:

תוספות כל השמות האמורים בלוט וכו'. כתב מר"ן בכסף משנה פ"ו מיסודי התורה משם הריטב"א הא ודאי ליכא אלא אחד שהוא חול הנה נא אדני סורו נא והא דנקט כל שמות אגב ריהטא נקט הכי ועמ"ש מר"ן שם לקמן גבי כל מלכיא ומ"ש הרב פר"ח בנימוקיו וכבר אני עני כתבתי על זה בקונטריס חיים שאל חלק שני דף נ"ז ע"ד. ובקונטריס עין זוכר מערכת כף אות ה' הארכתי אני הדל קצת על דברי הרב יר מלאכי ז"ל ובודאי דמשמעות כל וכן תיבת כלן הדעת נותן שהוא יותר משנים ואי זמנין דמשכחת דהוא תרי או אחד אז הוא אגב או לאו דוקא ע"ש:

ויאמר לוט אליהם. מ"ש בקונטריס הוא על פי פירש"י ז"ל בשבועות דף ל"ה שכתב ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם וא"ל אדני הנה נא מצא עבדך. עכ"ל והוכרח רש"י ז"ל בזה שלא נאמר שאמר לה' אל נא שאינו כבוד לצד עילאה. אמנם מרן בכסף משנה שם כתב משם הריטב"א שפירוש ויאמר אליהם בפניהם ולפי מ"ש אל נא כלפי מעלה הם המדברים:

במיכה חול. כן פסק הרמב"ם ואע"ג דר' יוסי פליג וזמנין דמשכח' דאיכא מ"ד דהלכה כר' יוסי דנמוקי עמו נגד ת"ק הכא שאני דבסוגיין בשבועות דף ל"ה קאמר לה בשם ר' אליעזר ופסק כת"ק:

בנבות קדש. בסוגיין בשבועות ליכא מאן דפליג ותני סתמא בנבות קדש וכן פסק הרמב"ם שם וכתב מרן ומ"ש בנבות קדש מוסכם ע"ש. וק"ק על מ"ש הרשב"ץ בתשובותיו ח"א סי' קע"ז וז"ל לא הוצרכו בגמרא למנות אלא אותן שמזכירן הכתוב לשם אלהות כגון אותם של מיכה ונבות דאפילו הנהו שרי למחקן כיון דעל ע"ז נאמרו אותן שמות למאן דאית ליה הכי התם עכ"ל דהרב קאמר של מיכה ושל נבות. ובשמעתין של נבות הוא מוסכם וליכא פלוגתא בנבות:

רבי יהושע אומר קדש. גם בסוגיין דשבועות הוא פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע ופסק הרמב"ם ז"ל שם דהא קדש כר' יהושע דהלכה כמותו: