כסא רחמים על מסכת סופרים ג:ד

אין עושין שני חומשין כאחת פי' שהם בגלילה כמו ס"ת לא יכתוב ב' חומשין ויחברם יחד שיסברו ע"ה שהוא ס"ת וכן אחד ומחצה איזה ע"ה יטעה שהוא ס"ת שלם וה"ד שאין בדעתו לכתוב עוד כי אם ב' חומשין הללו או אחד ומחצה: אבל אם עתיד הוא להוסיף וכו' שרוצה לכתוב את כל התורה אז מותר:

תוספות אין עושין ב' חומשין כאחת. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אין להקשות דבהלכה ג' משמע דמותר לכתוב כל חומש בפ"ע מדקתני אבל עושין חומשין תורה י"ל דשני חומשין או חומש ומחצה גרע דמחזי כס"ת ואתי למטעי שהוא כקדושת ס"ת וכיוצא בזה איתא בגיטין דף ס' אי מותר לקרות בחומשין בצבור ופשיט דתניא ס"ת שחסר יריעה אין קורין בו לא היא התם מחסר במלתא פירש"י שקורין ס"ת וחסר הוא ה"נ י"ל כיון שהוא יותר מחומש ולא הגיע לכלל ס"ת גרע טפי עכ"ל. ודבריו מגומגמים כי מה שהקשה דלעיל מוכח להתיר לכתוב כל חומש בפ"ע אינה קושיא כלל דהתם כתב כל החמשה חומשין והכא אינו רוצה לכתוב כי אם שני חומשין או חומש ומחצה דוקא ולא יותר. ומה שהביא ראיה מגטין לז האינו צריך ראיה והוא שהביא ראיה אינה ראיה דהכא לא קרו ליה ס"ת ואינו ענין לההיא דגטין ואין להאריך בפטפוטי דברים. והכי הול"ל דממאי דאסר בבריתא שלנו שני חומשין או חומש ומחצה מוכח דחומש אחד שרי ומ"ט חומש אחד שרי. וא' ומחצה או שנים אסור. וי"ל דשני חומשין או חומש ומחצה ע"ה טעו שהוא כל הס"ת ויהיה לו קדושת ס"ת שהוא בחזקת שלם אצלם ועיין מ"ש מרן בבית יוסף בריש סי' רפ"ב ועדיין יש לצדד בזה: