כסא רחמים על מסכת סופרים כא:ז

ביום הראשון בראשית ויהי רקיע כצ"ל והיינו מה שקורין במעמדות כדתנן פ"ד דתענית ובשני פרשיות ליכא אלא שמנה פסוקים וקשיא לרב הונא: חוזר שני פסוקים הלוי קורא ב' פסוקים שקרא הכהן והו"ל עשרה: חותך ר"ל כאלו נחתך הפסוק לשנים ובפ' בראשית פ' ויקרא אלהים עד ויהי ערב נחשוב פסוק אחד. ואח"כ ויהי ערב פסוק בפני עצמו וכיוצא בפרשת יהי רקיע וא"כ הם י' פסוקים: והתנינן בשני יהי רקיע ויקוו המים ולמ"ד חוזר ניחא אך למ"ד חותך קשיא ויהי ערב דיום ג' כבר הוא פסוק בפ"ע וא"כ ליכא אלא ט' פסוקים אף אם חותך ויהי ערב דיום ב'. התיב ר' אלעזר וכו' דסבר דכל ג' בעי עשרה וא"כ כ"ג פסוקים היה צריך בהפטרה וכן אמרו בירושלמי פרק ד' דתעניות: מדלגין בתורה וכו' עד סוף ההלכה נמחק כי הוא יתר וכן בירושלמי שם דאיתא הלכה זו ליתיה להך סיפיה וכמ"ש הרב נחלת יעקב: