כסא רחמים על מסכת סופרים כא:ו

אעפ"י שאין בה אלא ט' פסוקים כצ"ל פי' וקי"ל דהג' עולים צריכים לקרות י' פסוקים וטעמא מפרש לקמן בהלכה ז' דהיא סדרא דיומא. אין מתחילין בוישמע יתרו להשלים עשרה פסוקים והשני קורא וידי משה כצ"ל: ויבן משה כי יד על כס כצ"ל: שאין לך קריאה שטעון קדיש קודם שיחזיר אלא של שבת כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב ועיין בדבריו:

תוספות והתנינן בשני יהי רקיע יקוו המים וכו'. ראיתי להר"ן פרק הקורא עומד שכתב וז"ל אין פותחין מעשרה פסוקים וכו' וא"ת והאיכא פ' עמלק דקורין בפורים דאינה אלא ט' פסוקים וכן במעמדות יהי רקיע ויקוו המים שאינן אלא ח' פסוקים י"ל דהתם שאני דסליק ענינא והיינו סדרו של יום ואינו כדין שיקראו במה שאינו סדר היום להשלים עשרה פסוקים כדאמרינן המפטיר בנביא וכו' והכי איתא בירושלמי עכ"ל. ולכאורה יש להעיר בדברי הר"ן ז"ל דהרי דברי הירושלמי פ"ד דתעניות ופ' הקורא עומד כבריתא שלנו דברישא מקשה מהמעמדות דקרו בשני יהי רקיע יקוו המים ולא תירץ על זה והדר הקשה על פ' עמלק ומשני שאניא היא היא סדרה של יום ומשמע דהך שינוי' לא הוי אלא על פ' עמלק. אמנם מאי דפריך ממעמדות אסיק בקשיא והר"ן ז"ל הקשה על שניהם ומתרץ על שניהם דהוא סדרא של יום. ותו דהירושלמי ובריתא דידן קאמרי בפירוש דלמ"ד חוזר ל"ק אלא למ"ד חותך קשיא ואנן קי"ל בתלמודין כמ"ד דולג דהיינו חוזר וכמ"ש הרי"ף ז"ל לקמן הלכתא כמ"ד דולג ומאחר שכן מאי קשיא ליה להר"ן על מעמדות:

ואפשר דהר"ן ז"ל סבר דנהי דבירשלמי ובריתא שלנו לא משני לקושיא שהקשה דקרו יהי רקיע יקוו המים. אמנם כי הדר פריך מויבא עמלק ומשני היא סדרו של יום ממילא מתרצתא קושית יהי רקיע יקוו המים ולא אצטריך בירוש' ובריתא שלנו לפרש. ואגב ארחיה השמיענו הר"ן כונת הירושלמי ומאי דמקשה הר"ן ממעמדות הוא למ"ד פוסק אף דלפום מאי דקי"ל חוזר ל"ק והר"ן קיצר בדבריו וכן ברישא אמר שהם ח' פסוקים ומאי דמשני סדרו של יום היינו דסגי בט' אבל ח' לג' לא אפשר דצריך לקרות כל עולה ג' פסוקים ולמ"ד חותך האיכא ט' דויהי ערב דיום שני חשיב פסוק אחר והר"ן ז"ל קיצר בדבריו וסמך דבירושלמי מפורש:

ועדיין יש להעיר דהרי"ף ז"ל שם כתב וז"ל ירושלמי והאיכא פ' עמלק ומשני שאני התם דסליק ענינא ואי בעית אימא שאני הכא דהוא סידורו של יום עכ"ל. ומדברי הר"ן ז"ל משמע דחדשות הוא מגיד דמקשה ומתרץ מדנפשיה וסיים והכי איתא בירוש' והלא כבר כתב הרי"ף כן משום הירושלמי על ויבא עמלק. ותו דהרי"ף ז"ל מייתי מהירושלמי תרי שינויי והר"ן לא קאמר אלא חד. ואיברא דבירושלמי דקמן נראה דלא משני אלא חד שינויא וכן הוא בבריתא שלנו כמבואר. והרא"ש ז"ל בפסקיו פ' הקורא עומד כתב וז"ל ופ' עמלק אין בה אלא ט' פסוקים משום דסליק ענינא כדאמרינן לקמן גבי מפטיר עכ"ל. וידוע דהרא"ש ז"ל בפסקיו הוא מעתיק לשון הרי"ף ז"ל והכא שינה מנהגו והרב קרבן נתנאל ז"ל כתב ה"ג ירושלמי והאיכא פ' עמלק וכו' משום דסליק ענינא וגי' הירושלמי שאני הכא שהיא סדורא של יום והיא היא עכ"ל. ולא העיר מדברי הרי"ף דשוינהו תרי שינויי. והרא"ש בתוספותיו לא הזכיר ירושלמי ע"ש וכן בתוס' סוף דף כ"א לא הזכירו ירושלמי וכתבו דשאני עמלק דסדרא דיומא ומפסיק ענינא ע"ש:

וחזה הוית להרב שדה יהושע ז"ל פ"ד דתעניות שכתב וז"ל ומשני שאני פרשת עמלק שהיא סדרו של יום כלומר אנו קורין בפורים ויבא עמלק בב' גברי מפני שעמלק גרם השם והכסא חסר כך פרשתו חסרה ואמרו בהך תלמודא הוא עשה מעשה קטוע אף פרשתו קטועה א"כ זהו דקאמר שהוא סדרו של יום עכ"ל. ומוכח מדבריו דהכי אתמר בירושלמי הוא עשה מעשה קטוע וכו' ועל פי זה מפרש הרב דהיינו דקאמר הכא בירוש' מפני שהוא סדרו של יום. ובהכי ניחא דלעיל פריך למ"ד חותך מדקרו במעמדות יום שני יהי רקיע יקוו המים ומסיק בקשיא. דלא מצי לשנויי דסליק ענינא והוא סדר היום אמנם בעמלק משני שפיר דהכונה דהוא קטוע וכו' וז"ש סדרו של יום. אמנם כעת הא גופאי יצא לחפשי' בירושלמי לחזות בנועם הא דקאמר הוא קטוע וכו' ולא חזינא כההוא סימנא. ותו אינו מתישב היטב פירוש זה בהאי דקאמר בסוגיין מפני שהוא סדרו של יום דבהני מילי אינו מבואר דהוא קטוע וכו'. ותו דיש להשיב דמאי דהוא הוליד חסרו"ן לא סגי לעשות נגד הדין שלא ללמוד עשרה פסוקים וחסר"ו קונה לעשות שלא כהלכה. ותו ק' על הרב ז"ל איך לא מייתי דברי הרי"ף והתוס' והרא"ש והר"ן וביותר דברי הר"ן דבזה מתרץ גם קושית מעמדות ככל הדברים אשר ראו עיניך:

אחרי כתבי ראיתי למרן ז"ל בבית יוסף סי' קל"ז שהביא משם ארחות חיים הני מילי שכתב הר' שדה יהושע וז"ל כתוב בא"ח פ' עמלק וכו' שאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרים כך פרשיותיו חסרים ובירושלמי קאמר הוא עשה מעשה קטוע כך פרשתו קטועה עכ"ל. והן הן דברי הרב שדה יהושע רק דבא"ח כתב אמר הקב"ה וכו'. ומ"ש בעניותי לעיל דיש להשיב וכו' כתבתי על סגנון דברי הרב שדה יהושע דטעמא טעים ולא כתב אמר הקב"ה. ומ"ש הרב שדה יהושע ואמרו בהך תלמודא הוא עשה מעשה קטוע וכו' סמך על א"ח שכתב זה משם הירושלמי כמ"ש בשמו מרן ז"ל. והנה בא"ח הלכות קריאת ס"ת דף ז"ך ע"א כתוב שמצא בתשובת שאלה טעם וכו' אמר הקב"ה וכו' והא דמסיים בבית יוסף ובירוש' קאמר וכו' ליתיה בא"ח ע"ש. ועמ"ש הרב ט"ז שם סימן קל"ז ויש להשיב הרבה על דבריו ז"ל ועמ"ש הרב נחלת יעקב דבמאי דקאמר סדורא דיומא לא קשיא מה שהקשה מיהי רקיע יקוו המים ע"ש. ולא זכר מדברי הר"ן ז"ל שהבאתי לעיל:

התיב ר' אליעזר וכו' המפטיר בנביא וכו'. הרב נחלת יעקב כתב דל"ק דהא דבעינן עשרה לג' עולים היינו דוקא כי לא קרו אלא ג' עולים וכו' ע"ש ודבריו ברורים. וכן כתבו הרב שדה יהושע והרב קרבן העדה ז"ל ובכל כי הא אמרינן דלא חש להשיב דהתירוץ פשוט. וכמו שכתבו רבוואתא קמאי בתלמודא דידן בכיוצא בזה: