כסא רחמים על מסכת סופרים טז:ט

שיחת הרים וכו'. פ' הישן אמרו שיחת דקלים וכתב רש"י לא ידעתי ואע"ג דבערוך ערך סח כתב כיצד עושין ומר רב אברהם גאון היה יודע שיחת דקלים ורש"י זמנין דמייתי ס' הערוך מ"מ רש"י כתב דהוא לא ידע: לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו וכו'. בגמרא פ' הישן אמרו לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש וגו' ולפי נסחתנו אפשר דה"פ כיון דה' חפץ להגדיל תורה גם הוא לקיים והלכת בדרכיו למד כל זה ומכל דבר היה נמשך איזה דבר להגדיל תורה וז"ש לקיים ה' חפץ וכו':

תוספות וממי קבל תורה מהלל ומשמאי וכו'. וא"ת והא אמרו פ' הישן דריב"ז תלמיד הלל והוא מכלל פ' תלמידי הלל וי"ל דאם נסחת בריתא שלנו אמת אפשר לומר על דרך שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף ח"מ סי' ט"ו דף ח"ן ע"ג דכלהו אמוראי תלמידי דרב ותלמידי דשמואל תלמידי רב ושמואל קרינן להו דרב ושמואל תרוייהו גדולי הדור הוי ומה גם דמתחזו אהדדי לפרקים ע"ש וה"נ אפשר לומר דאע"ג דהלל הי"ל תלמידים מצויינים וכן שמאי הי"ל תלמידים ניכרין מ"מ כיון דהלל נשיא ושמאי אב ב"ד תלמידי דהלל ותלמידי שמאי כלהו תלמידי דשמאי והלל קרינן להו ובודאי שתלמידים של כל אחד גמרי מתרוייהו דזמנין טובא יתבי כי הדדי וכלהו תלמידיהם. ואם כן שפיר קאמר דרבנן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הגם שעיקרו תלמיד הלל:

אפילו כל הלשונות. וא"ת מאי רבותיה דהלל והרי אמרו פ"ק דסנהדרין דף טו"ב א"ר יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה וכו' ויודעים בשבעים לשון שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן. וי"ל דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ב דסנהדרין דין ו' ושידעו ברוב הלשונות וכתב מרן ז"ל בכסף משנה דדבר זר הוא להמצא מי שידע בכל ע' לשון והרב לח"מ ז"ל כתב דדייק מ"ש ויודעין בע' לשון ולא אמר ע' לשון. ואני בעניי בקונט' שער יוסף דף ט"ל ע"ד דקדקתי דא"כ מאי פריך במנחות דף ס"ה דמאי רבותיה דמרדכי כלהו סנהדרי ידעי ולימא דסנהדרין ידעי רוב ומרדכי ידע הכל. דאחר זמן ראיתי בס' אור יקרות להרב עיר וקדיש מהר"ם יצחקי ז"ל דף נ"ה ע"ד שהקשה זה משם הרב מהר"י הלוי ז"ל. ומה שתירץ הרב המחבר ז"ל דמטעם דסבר רבינו דדבר זר וכו' ה"נ יש לומר דמרדכי לא ידע ע' לשון ע"ש. ולישרי לן מר דאם סבר רבינו על כל הסנהדרין דדבר זר שידעו ע' לשון. אינו ענין לומר דהוא זר דמרדכי ידע כל ע' לשון ומה דמות יערוך הזר הקרב ולא ניתן ליאמר:

ואפשר לישב דלא רצה הש"ס לתרץ זה דאם איתא דהיינו רבותיה דמרדכי הו"ל לדקדק ולומר ויודע כל ע' לשון ומדלא קאמר הכי ש"מ דאיכא רבותא חדתא דבייל לישניה:

אדהכי והכי רווחא בריתא שלנו דהיינו רבותא דהלל דידע כל הלשונות משא"כ סנהדרין דסגי ברוב לשונות. ואפשר דהרמב"ם מלבד הסברא דהוא זר דכל הסנהדרין כל א' ידע ע' לשון עוד מסתמיך אבריתא שלנו דקתני שבח הלל דלמד כל הלשונות ומוכח דהוא רבותא וחידושא טפי ומינה דהסנהדרין סגי דידעו רוב הלשונות והיינו רבותא דהלל ודו"ק: