כסא רחמים על מסכת סופרים טו:ה

מפני מה אמר לו כצ"ל כ"כ הרב נחלת יעקב ופירש דקאי על ר' ישמעאל דאמר גדול עונש האחרון והשיב מפני ענינות של תורה שכותבים בהן ואסור לאבדם בידים: דתני רשב"י וכו' פירש הרב נחלת יעקב דקאי אריש פרקין הלכה ב' דקתני ומפני מה מפני ביטול בית המדרש על זה קתני דתני רשב"י וכו' והכי אתמר בירושלמי: על מנת שקרא ושנה כדלקמן בהלכה ט' ומשם באר"ה:

תוספות מפני מה. וא"ת לפי הנראה דאותו הכותב שאל לרבי ישמעאל למה אמר גדול עונש וכמו שפי' הרב נחלת יעקב. מה זו שאלה והלא הוא עצמו. בההוא פחדא יתיב וזרק קונט' הברכות לתוך המים וי"ל דכבר ידע דאיסורא עבד אך זה שאמר עונש האחרון קשה משל ראשון נסתפק אם הוא על האיסור מצד עצמו או על שזלזל בכבודו וזרק לתוך המים וחשב שלא יראהו רבי ישמעאל וזהו זלזול בכבודו והיינו דמרתח קרתח ונטל איפופוסין. ונ"מ דאם הוא על עצם האיסור ישוב אל ה' וירחמהו. ואם הוא על כבודו יפייסנו עד דאפייס ושב ורפא לו והיינו דקאמר מפני מה ולא אמר למה כדרך שאומרים בעלי הפרשי"ם:

מפני ענינות של תורה. הגם דזה היה כותב ברכות: ובקמיעין אמרו לשון זה וכמו שפירש"י פ' כל כתבי. מ"מ לשון ענינות של תורה. אמרו כירוש' כל כתבי גם על הברכות כאשר יראה הרואה:

העוסק במקרא וכו'. הכא מיירי דעוסק במקרא לבד דאי לא האמרינן פ"ק דקדושין לעולם ישלש אדם שנותיו במק' במשנה בתלמוד ואמרינן לא נצרכא אלא ליומי. אבל עוסק במקרא לבד מדה ואינה מדה דעיקר הלימוד לשמור ולעשות ומן המקרא לבד לא נוכל לדעת שום דין. ועוסק במשנה יודע יותר. ועוסק בש"ס הוא תכלית הטובה לקיים המצות ובזה אמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה: