כסא רחמים על מסכת סופרים יב:ז

במה קורין פירש הרב נחלת יעקב דשאלתו על שני ספרים האחרונים הי קדים אי דחנוכה משום פרסומי או דר"ח שכן תדיר אבל הראשון לא מבעיא ליה דודאי קורין בסדר ה פרשה: במה קורין ביום כלות והמפטיר בשל שבת ור"ח כצ"ל ור"ל שהשיבו שקורין ביום כלות שהוא פ' חנוכה והמפטיר בשל שבת ור"ח פי' וביום השבת ובראשי חדשכם כדלקמן פ' י"ז הלכה ג': דסבר דפרסומי ניסא עדיף ולא קי"ל הכי אלא דמפטיר בחנוכה: חל להיות בחול כצ"ל פי' אם ר"ח טבת חל בחול: קורין ביום הראשון ג' בשל ר"ח וד' בשל חנוכה וכו' פירש הרב נחלת יעקב דמספקא ליה ולכן ביום הראשון קורין ג' בשל ר"ח וא' בשל חנוכה וביום הב' ג' בשל חנוכה וא' בשל ר"ח דהוא פלוגתא דאמוראי בגמרין ובריתא שלנו מספקא ליה לכן ביום ראשון קורין ג' בשל ר"ח וביום השני שהוא עיקר ר"ח קורא הד' בר"ח דלא בא רביעי אלא משום ר"ח שיש בו מוסף: והואיל שקרא תחילה בשל ר"ח כצ"ל: כל השיטה כל הענין כל פ' ובראשי חדשכם:

תוספות רבי יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא וכו' במה קורין ביום כלות וכו'. מוכח דר' יצחק נפחא השיב דקורין בחנוכה ואח"ך בשל שבת ור"ח וכמ"ש בקונטריס. וכ"כ הרב נחלת יעקב דזהו התשובה שהשיב. וק' דר' יצחק נפחא איפכא שמעינן ליה בגמרין פ' בני העיר דף כ"ט אמר ר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בענינו של יום ואחד בדר"ח ואח' בחנוכה וה"נ אמר ר' יצחק נפחא בר"ח אדר שחל להיות בשבת ומסיק בגמרא דחדא מכלל חברתה אתמר ואם כן קשה דבבריתא שלנו מוכח דרבי יצחק נפחא קאמר איפכא דקורין בחנוכה ואח"ך בשל ר"ח ויש להרגיש על הרב נחלת יעקב דבריש דבריו הביאה לענין דבספר הראשון קורין בענינו של יום ולא קאמר מידי דר' יצחק נפחא הכא הוא הפך ממאי דקאמר בגמרין בשמו ובתר הכי קאמר ולא קי"ל הכי כדמוכח מש"ס דמגילה והול"ל דר' יצחק נפחא גופיה אמרה. והרב פרי חדש סימן תרפ"ד הביא לשון המרדכי פ' במה מדליקין ופירש דבריו וכן פירש הרב שארית יוסף הובא בחידושי אנשי שם סביב המרדכי דפוס אמשט' רק מ"ש הרב פר"ח דסיום הלשון הם דברי המרדכי לפרש דברי ר"י אינו מוכרח דאפשר דכל הלשון הם דברי ר"י וכן נראה קצת מדברי הרב שארית יוסף ז"ל:

עוד הביא הרב פרי חדש ז"ל דברי הרב שיורי כנסת הגדולה שם שציוה לומר מזמור שיר חנוכת קודם לשיר שהיו הלויים אומרים במקדש וכתב עליו דלא השגיח שהרא"ש כתב דלהקדים תדיר עדיף דכ"כ איכא פרסומי ניסא בסוף כמו בתחילה ע"ש והו"ל להרב ז"ל לומר דגם התוס' בשבת דף כ"ג ריש ע"ב כתבו בשם רשב"א דכיון דמצי למעבד תרוייהו תדיר ופרסומי ניסא עבדינן תרוייהו ותדיר קודם ע"ש ועוד השיג עליו הרב פר"ח מירוש' דשקלים ע"ש והו"ל דכן פסק הרמב"ם ה' תמידין ויש להרגיש על מר"ן שם שלא הביא הירושלמי דשקלים וכמו שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף א"ח סימן תרצ"ג ושם תמהתי על הרב ראש יוסף ע"ש באורך בס"ד: