כסא רחמים על מסכת סופרים יב:ח

שירת הלויים היינו שירת האזינו וקרי לה שירת הלויים שהלויים בחלקו"ת ישיתו למו בבית המקדש כל שבת פיסקא אחת מאלו: מששה קריות שבששה שבתות היו גומרין שירת האזינו ובשביעית חוזרין לומר מתחילתה: וסימניו הזי"ו ל"ך ואלו הן וכו' בראשי פרקים הללו יש שינוי בי נסחת בריתא שלנו למ"ש רש"י והתוס' בר"ה דף ל"א ולמ"ש הרמב"ם ז"ל ע"ש:

רמז האזינו בגימט' הז' לך עם הכולל ורמז שמקבל תוכחה יאירו שרשי נר"ן אשר הלכו חשכים ותיכף בהרהור החשיבה נעשה צדיק גמור וזהו הזיו לך כי תיכף ומיד צורת"ם יזהירו. ורמז הזיו לך על דרך אם חכמת חכמת לך. א"נ רמז הזו לך ר"ת הוי שהיר יפה ואהבת לרעך כמוך: שהוא כלל גדול בתורה במצות שבין אדם לחבירו כפשוטו. ומצות שבין אדם למקום כביכול כתיב רעך ורע אביך כמו שפירש"י:

פירוש ויש להפסיק שיטה מלאה כצ"ל והפירוש שקודם השירה מניחין שיטה שלימה פנויה וכן למטה מהשירה וכ"כ הרב נחלת יעקב: כנגד כך וכו' הלשון אינו מובן והרב נחלת יעקב פירש שני פירושים והם דחוקים והיותר נראה מה שפירש דקאי אהלכת הקרובה שמפרש השיטות של השירה: