כסא רחמים על מסכת סופרים יב:ו

אני לא שמעתי הא דר' סימון בשם ריב"ל אבל מסברא נראה דוקא בעשרת הדברות: בהמנותא פסוקיא אחרנייתא דמשנה תורה כצ"ל וסבר דלא כתבן משה רבינו ע"ה ועיין בתוספות ובירושלמי מקשה דבלא"ה החותם מברך ופריק דר"ח שחל בשבת אצטריכא ליה שהאחרון קורא בפ' ר"ח וקמ"ל דיברך וכ' הרב נחלת יעקב דאתי כמה דהוו נהיגי דמסקי אוריתא במערבא לתלת שני אבל לדידן אי אפשר דמקלע ר"ח:

תוספות בעשרת. הדברות. לכאורה נראה דה"ט דעשרת הדברות אמרם לישראל הקב"ה אלא דאנו לא שמענו אלא אנכי ולא יהיה לך כמשז"ל ומשו"ה מסתברא לברך עליהם בתחילה ובסוף וא"ת דאמרו בירושלמי ובבלי פ"ק דברכות דבקשו לקבוע לומר עשרת הדברות וביטלום מפני תרעומת המינים ואמרו בירוש' שלא יאמרו אלו לבד נתנו למשה בסיני ורש"י בבבלי דף י"ב הוסיף לבאר שלא יאמרו עמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני ע"ש וא"כ איך עושין שינוי גדול כזה דאין מברכין בתחילה וסוף אנא עשרת ההדברות ובשלמא לריב"ל דסבר דמברכין תחילה וסוף על שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבח"כ ומשנה התורה ניחא דכיון דבשאר מילי נמי מברכין תחילה וסוף אין לחוש לתרעומת אבל לרבי אבהו (ה"ג בירושלמי והביאו ארחות חיים) דנראה דסבר דדוקא בעשרת הדברות מברך לפניהם ואחריהם ותו לא יש לחוש לתרעומת המינים. וי"ל דליכא תרעומ' אלא כשיקראום לבדם בציבור אבל מאחר שקורים אותם בכלל הפרשה שקורין בס"ת בכל שבת אין לחוש דודאי גם הם יודעים דיש לעשות איזה זכר למעמד הר סיני ועשרת הדברות נכתבו בלוחות והם יסודי התורה ויחרד כל העם בהר סיני. וגם כבר ידעו וראו שהפותח והחותם בתורה מברכין אם כן לא יבואו לתרעומת בשביל זה. ולדעת מהרש"ל ז"ל דמה שבטלים היה לקרותם בק"ש דוקא אבל לאומרם בבית הכנסת אין לחוש כפ"ז ניחא טובא. אמנם מכל הפוסקים אינו נראה כן כמו שכתבתי אני בעניי בקונטריס טוב עין סי' יו"ד ועיין שם בסימן י"א:

והנה הרב נחלת יעקב כתב וז"ל חני לא שמעתי כלל מדין זה דכל השירות מברכין עליהן אבל מסברא נראה דדוקא בעשרת הדברות עכ"ל. ויותר נראה דר' אבהו לא אתי אלא על מה שאמר ר' סימון ששמע מר' יהושע בן לוי דאין לך טעון ברכה אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבת"כ ומשנה תורה. ועלה אתי ר' אבהו ואמר לא שמעתי הא דריב"ל וכפ"ז לא א"ש לשון הרב נחלת יעקב שפירש אני לא שמעתי דכל השירות וכו' דגם ריב"ל לא אמר אלא שירת הים ולא שאר שירות:

בתמנותא פסוקיא וכו'. אני הדל פירשתי בקונטריס דסבר דלא כתבן משה וכן כתב הרב נחלת יעקב וכתב עוד וז"ל י"ל דמה"ט מברכין לפניהם ואחריהם כיון דאשתנו אשתנו והואיל דצריכין לקרותן ביחיד ואין מפסיקין בהן דנן כשירות ומה"ט מברכין לפניהם ואחריהם ודילמא הוא סבר כרבי אבהו דאין מברכין אלא בעשרת הדברות והוסיף שמנה פסוקים. ומ"ש בטעם דמברכין בח' פסוקים. אינו מיושב היטב ויותר נראה לי דר' יוסי בר אביו סבר דכתבן משה רבינו עצמו כמ"ד הכי פ"ק דבתרא. והיינו טעמא דמברכין עלייהו לומר דגם פסוקים אלו ככל התורה ולאפוקי שלא נטעה דמשה רבינו ע"ה לא כתבן להכי תקון דמברכין לפניהם ולאחריהם למען דעת כל עמי הארץ דאין הפסוקים האלו כתובים מיהושע אלא מידי אביר משה רבינו ע"ה: