כסא רחמים על מסכת סופרים י:ב

עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובה' ובשבת במנחה. ברייתא דידן סובר' דמשה רבינו ע"ה תקן בשבת וי"ט וכו' ועזרא תקן ב' וה' ומנחת שבת ואינו סובר האי תנא כברייתא דפ' מרוב' ומ"ש שם בש"ס דעזרא מה שתקן הוא ג' גברי ועשרה פסוקי ע"ע:

תוספות עזרא תקן וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אין להקשות דבהלכה א' קתני משה תקן לישראל והכא קתני עזרא תקן דכבר הקשו במס' קמא וכו' ותירצו דעיקר התקנה היתה מימות משה ועזרא תקן הסדר וכו' אבל אין לומר דמשה תקן בשבתות וי"ט ועזרא תקן בב' וה' זה אינו דבהדיא קתני התם דנביאים שבדור תקנו בב' וה' וכו' וכן כתוב בהדיא בירושלמי דמגילה משה תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבת וי"ט ור"ח בחש"מ וכו' עזרא תקן להם לישראל שלשה בתורה בב' וה' בשבת במנחה עכ"ל. ולא ראה הירושלמי במקומו רק ראה דברי הרי"ף והרא"ש שכתבו בן בשם הירושלמי. אבל בירושלמי עצמו פ' הקורא עומד קאמר כדברי ברייתא שלנו ממש וז"ל משה תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות ובי"ט ובר"ח ובחש"מ שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל עזרא התקין לישראל שיהיו קורין בתורה בב' וה' בשבת ובשבת במנחה עכ"ל. הרי דבירושלמי עצמו קאמר כברייתא שלנו. ועוד נעלם ממנו מ"ש בירושלמי ריש מגילה על יום הכניסה וז"ל רבי יוסטא בי רבי שונם בעא קומי רבי מנא ולא עזרא תקן שיהיו קורין בתורה בב' ובה' ובשבת במנחה ומרדכי ואסתר מתקינים על מה שעזרא עתיד להתקין א"ל מי שסדר את המשנה סמכה למקרא וכו' עכ"ל הרי מונח דכל תקנת ב' וה' ושבת במנחה הוא מעזרא. וכ"כ הרב המאירי ז"ל במגילה דמס' סופרים סבר דעזרא תקן עיקר הקריאה בב' וה' ופליג אגמרין. ובס' האגודה דף קל"ב הביא הירושלמי כנסחת הירושלמי עצמו עזרא תקן לקרות ב' וה' ומנחה בשבת ע"ש. ואני בעניי עמדתי בענין זה בברכי יוסף א"ח סי' קל"ה וסי' תרכ"ה. ומחב"ר סי' קל"ה ובקו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח דף מ"ט ע"ג וטוב עין דף מ"א ע"ב ומשם באר"ה דעת הרא"ש בתוספותיו ובמחב"ר שם כתבתי על הברייתא שלנו ע"ש:

ורבינו בעל המנהיג סי' ע' כתב מתקנת עזרא בסוף מרובה שיהיו קורין בתורה בב' וה'. ומאחר דהרב ז"ל קאי אשמעתא דפ' מרובה צ"ל דנקט עזרא משום דהעמיד הדבר על בוריו לקרות שלשה אנשים ועשרה פסוקים וכתב שם משם רז"ל דרשו ה' ב' ה' מצאו בשני וה' תמצאו אותו:

ודע דבקונט' פתח עינים בקמא על דף פ"ב רמזתי בזה ומ"ש שם וכן רבינו ירוחם וכו' הוא אגב שיטפא דרבינו ירוחם כתב כהרי"ף והרא"ש משם הירוש'. ומ"ש שם דהירוש' פ' בני העיר הוא ט"ס וצ"ל פ' הקורא עומד: