כסא רחמים על מסכת סופרים א:ד

כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער. פירשו התוס' בשבת דף ע"ט ע"ב גויל הוא עור שלם אלא שהשירו השער ובריש בתרא קרי לשאינו מתוקן גויל וכשחולקין אותו לשנים מה שכלפי השער קרוי קלף וכלפי בשר דוכסוסטוס ואמר ר"ת דבלשון יון קורין לבשר סוסטוס ודוך פי' מקום קרי ליה דוכסוסטוס כלומר מקום בשר עכ"ד התוס': ואינו רשאי לשנות שיכתוב על הקלף במקום שער ועל הגויל במקום בשר: הלכה למשה מסיני מסורת מרב ורב עד משה רבינו ע"ה. ואגב אומר:

רמז הלכה למשה מסיני דידוע דמשה רבינו ע"ה היה בעלה דמטרוניתא וזכה כל זה ע"י מדת הענוה. וזה רמז הלכה שהיא רמז לשכינה מ' למשה הי' למנה. מסיני מסיבת ענותנותו כסיני זכה לזה. ואפשר להסמיך רמז הרומז בכל הבריתא שלנו דידוע דהעניו מתכפרין עונותיו. ואמרו פ"ק דסוטה אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים עצמו כבשר רך ואינו קשה לאפוקי גס רוח ואמרו בזהר הקדוש דהשערות הם דין וזהו הרמז כותבין בשמים על הקלף לשון יקלוף מקומו שמסירין עונות האדם במקום בשר שהוא עניו ובזה קולף ומתיר עונותיו. אך גויל שאינו מתוקן במעשיו ובמדותיו דגויל פי' אינו מתוקן כמ"ש התוס' הוא במקום שער שדינין מתעוררין עליו. ואינו רשאי לשנות כי קלף במקום שער להסיר העונות כשדינין עליו לא יתכן וכן גויל במקום בשר לסמוך על שהוא שפל ומעשיו אינם מתוקנים לא יתכן. והעיקר הוא שיהיה עניה ומטיב מעשיו וזה רמז הלכה למשה מסני שיהיה עניו וכל מעייניו לשמור התורה וזהו הלכה למשה לשמור תורת משה בענוה וזהו מסיני שאם שינה בזה לחשוב להסיר העונות כשהוא נאחז בדינין שזה רמז קלף במקום שער כאמור וכן גויל במקום בשר לסמוך על הענוה ובשאט בנפש שלא להיות מתוקן אין קורין בו אינו כדאי לשבחו בבית המדבר כלל ומכ"ש בשמים ממעל:

תוספות כותבין על הקלף וכו'. בפירוש הבאתי דברי התוס' ופירוש ר"ת בדוכסוסטוס. ובס' הערוך במוסף שיש בו הגהות לר' בנימין כתב דהאומר זה לר"ת דבלשון יון קורין לבשר סוטוס בלשון יון כחש לו ופירוש דוכסוסטוס עור בהמה מתוקן משני עבריו ע"ש. ואני אומר דהי"ל לומר דמזמן ר"ת עד זמנו דהיה קרוב לת"ק שנה נשתנה בזה לשון יוני כי בכל לשון יש כמה אופנים ושינויים מזמן לזמן אשר הן חליפות למו כידוע. ותא חזי דהרב מהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' שתי ידות במעריך שהיה קרוב לזמנו הרב ז"ל פירש דוכסוסטוס לשון יוני ופירושו נחלק לשנים. ונראה שיש שינוי ממ"ש ר' בנימין גם שם ראיתי כמתלהלה שכותב נגד הש"ס והגאונים והרמב"ם ז"ל והפוסקים ז"ל והראשונים בחיבוריהם וכתב שאין העור נחלק לשנים ולא ביש ליה לסמוך על העבדנים שבעירו שאמרו לו דלא אפשר. הם כי לא להזכיר. ומקרא מלא. זקניך ויאמרו לך. ודי בזה. ובענין זה יש שיטות וחילופי דעות והאריך בהם הרב המאירי ז"ל בפסקיו לשבת בספרו הנדפס מחדש שם על דף ע"ט ומ"ש על גדולי המחברים הוא הרמב"ם כידוע אך בהרמב"ם יש נסחאות כמו שכתב מר"ן ז"ל בכסף משנה ע"ש באורך:

הלכה למשה מסיני שאם שינה וכו'. וא"ת דמוכח דהל"מ הוא קלף במקום בשר וכו' דאי לא אהיכא קאי שאם שינה וא"כ הול"ל הל"מ כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואם שינה בזה ובזה אין קורין בו ובזה היה שתי תועליות א' שכותב הל"מ כולה. וזאת שנית שהיה מקצר הרבה. וי"ל דבהלכה ג' דסמוך תני לוקחים עורות מכל מקום לספרים תפילין ומזוזות וכו' ועלה תני הלכה ד' כותבין על הקלף וכו' ומיירי בספרים תפילין ומזוזות דקאי בהו. וע"ז קאמר הל"מ שאם שינה דקאי לס"ת וכדסיים אין קורין בו דהיינו בס"ת:

שאם שינה וכו'. בס' התרומה סי' קצ"ד כתב דבס"ת ומזוזה צריך לכתוב לכתחילה בגויל ודוכסוסטוס לצד שחור או בקלף לצד לבן ואם שינה כשר וכו' דהא דקתני שינה בזה ובזה מיירי דוקא בתפילין והביא דבריו כלשון הזה מרן בב"י י"ד סי' רע"א וכתב עליו מרן בב"י וז"ל ואני תמיה דהא במ"ס פ"ק משמע דהא דקתני שינה בזה ובזה פסול אס"ת נמי קאי דהכי מיתניא התם כותבין על הקלף וכו' ומדסיים אין קורין בו משמע ודאי דבס"ת מיירי וע"ו דא"א דאתפילין לחוד קאי דכיון דאינם כשרים אלא על הקלף היכי שייך למתני בהי לחוד שינה בזה ובזה עכ"ל וראיתי בס' מרכבת המשנה להרב מהר"א אלפאנדארי ז"ל בריש ה' תפילין שהביא קושית מרן ז"ל האחרונה דא"א דאתפילין לחוד קאי וכו' וכתב עליו וז"ל וקשה דהא להדיא אוקימנא להאי מתניתא בתפילין לחוד פ' הקומץ על ההיא דאמרינן התם ס"ת שבלה וכו' ופרכינן והתניא שינה בזה ובזה פסול ומהדרינן אידי ואידי בתפילין והא דכתבינהו אקלף במקום שער והא דכתבינהו אדוכסוסטוס במקום בשר כלומר וכו' וכן כתבו התוס' וכו' עכ"ל ואיברא דהיא תמיהא גדולה על מרן ז"ל וביותר שרבינו ברוך שם בס' התרומה באותו פרק ובאותו סימן קצ"ד בריש הסי' כתב וז"ל ותניא פ' הקומץ רבה הל"מ תפילין על הקלף וכו' ותניא התם שינה בזה ובזה פסול ומוקי לה התם בתפילין דשנוי פוסל בהם וכו' ע"ש והיינו דקאמר בסוף הסימן שהוא הלשון שהביא מרן ז"ל דהא דקתני שינה בזה ובזה פסול מיירי דוקא בתפילין והרי הוא כמבוא"ר דכונתו כמ"ש בריש הסימן דהש"ס מוקי לה בתפילין לחוד. ומאי מקשה עליו מרן ז"ל. ויקשה על כל האחרונים שלא הקשו על מרן ובפרט על הרב מעדני מלך שהביא דברי מרן ולא העיר עליו:

ולפי חומר הנושא אפשר לבא לכלל י"שוב דברי מרן ז"ל ונדקדק תחילה דאי קושית מרן ז"ל האחרונה על ס' התרומה דא"א דאתפילין לחוד הוא וכו' הוא על מ"ש בס' התרומה דהא דקתני שינה בזה ובזה פסול מיירי דוקא בתפילין. הו"ל למרן להקדים קושיא זו שהיא במ"ש ס' התרומה על דבריו עצמם ושוב יקשה עליו מבריתא דמסכת סופרים שלנו. אמנם אפשר דמרן ז"ל לא נעלם מכבוד חכמתו סוגיא מפורשת בהקומץ דמייתי לה ס' התרומה עצמו ומרן הזכירה שם לעיל ומבואר שם דמוקי הבריתא דשינה בזה ובזה פסול בתפילין דוקא. אמנם כונת מרן ז"ל הוא על בריתא דמסכת סופרים שלנו. ובתחילה הקשה דמדקתני אין קורין בו מוכח דאס"ת קאי. ועוד הקשה דבהך בריתא דמ"ס לא אפשר לפרש שינה בזה ובזה אתפילין לחוד דכיון דאינם כשרים אלא על הקלף לא שייך שינה בזה ובזה. מאי אמרת דנפרד כדמוקי הש"ס בין בקלף מצד שער בין בדוכסוסטו' והיינו שינה בין בזה דשינה קלף במקום שער בין בזה דשינה מקלף לדוכסוסטוס וה"נ נפרש במ"ס דמיירי בתפילין לחוד והכי קאמר שינה בזה דשינה מקום הקלף וכתב במקום שער בין בזה דשינה מקלף לגויל. זה אינו דבשלמא בבריתא דהש"ס דמזכיר תפילין ומזוזה בבריתא דסיפא דשינה בזה ובזה אמאי דקתני בתחילה קאי דתני תפילין ומזוזה איכא לאוקומי בדוחק דמאי דקתני שינה בזה ובזה אתפילין לחוד קאי. אבל בבריתא דמ"ס דאינו מזכיר תפילין רק קתני קלף במקום בשר וגויל במקו' שער ואינו מזכיר תפילין אין לפרש דאתפילין לחוד קאי ובודאי הפירוש דשינה בזה ובזה היינו על קלף וגויל דקתני ור"ל שינה מקום הקלף ומקום הגויל זה אפשר לישב קצת דברי מרן ז"ל וקיצר בדבריו. וק"ק על מרן ז"ל דלא הקשה נמי על ס' התרומה ממאי דאתמר בירוש' פ"ק דמגילה וכך היא שנויה אין עושין יריעה פחותה מג' דפין וכו' וצריך שיהא כותב על הגויל וכו' ואם שינה פסל והביאוהו הרי"ף והרא"ש בסוף הלכות ס"ת ומוכח דמיירי בס"ת דברישא קתני אין עושין יריעה וכו' ועיין במעד"מ אות י"ז ומרן הזכיר הירוש' הזה בסמוך לעיל:

וראיתי להרב נחלת יעקב בפירושו שכתב וז"ל הטור סי' רע"א כתב דס"ת כשר על הקלף ועל הדוכסוסטוס והא דקתני הכא שינה פסול קאי רק על תפילין שאינן כשרים אלא על הקלף אבל הב"י השיג עליו ודייק מדקתני במ"ס אין קורין בו משמע דבס"ת נמי מיירי ועוד מדקתני אם שינה בזה ובזה ואי אתפילין לחודיה קאי לא שייך למתני בזה ובזה דהא אין כשרין אלא על הקלף עכ"ל. ואגב שיטפיה כתב כל לשון זה חדא דהטור לא כתב והא דקתני שינה בזה ובזה אלא ס' התרומה והוא לא כתב על מ"ס אלא על בריתא דמנחות ואם כן מה שכתב והא דקתני הכא אינו מכוון דעל הבריתא דמנחות קאי לא על מ"ש. ושם במנחות קתני שינה בזה ובזה פסול. אבל בריתא שלנו תני אין קורין בו. ותו דברי מרן הם על שינה וכתב בקלף לצד השער ודוכסוסטוס וגויל לצד הבשר ולא קלף ודוכסוסטוס עצמם אלא על מקום הכתיבה בהם ומלבד זה לא הרגיש על מרן דהש"ס במנחות מוקי לה אידי ואידי בתפילין ועלה קאי ס' התרומה וככל הדברים אשר ראו עיניך אחת למעלה: