כסא רחמים על מסכת סופרים א:ג

לוקחין עורות מכל מקום. פי' קודם עיבוד ואח"ך יעבדנו לשמה: ואין חוששין שמא עורות לבובין. בע"ז דף ל"ב מפורש שהיו קורעין כנגד הלב ומוציאין הלב ועיין בהר"מ פ"ז דע"ז דין ג':

תוספות ואין חוששין וכו' הרב נחלת יעקב ז"ל פירש הא דעורות לבובין בהלכה ב'. והדבר ברור דהוא טעות בהלכה ב' וצריך למחוק תיבות אלו ואין חוששין שמא עורות לבובין הן מהלכה ב'. והכא בהלכה ג' הוא מקומו. וכ"כ הרב רגל ישרה וכמו שכתבתי בקונט' ככר לאדן בהגהותי ע"ש והכא בהלכה ג' מתישב שפיר טפי דקתני לוקחים עורות מכל מקום ועלה קתני ואין חוששין שמא עורות לבובין. וכעת לא ראיתי להרמב"ם והטור שהביאו דין זה דלוקחין עורות ואין חוששין וכו' ואפשר דהטעם דהאידנא לא שכיחי עורות לבובין כלל. ומיהו הרמב"ם בה' ע"ז פ"ז הביא דין עורות לבובין דהוזכר במשנה לענין ע"ז. ודקדק שם הרמב"ם לומר כגון שהיו עושין שקורעין קרע עגול וכו' לומר שכך היו עושין מקדם קדמתה והאידנא לא שכיח. ותסגי להביאו בה' ע"ז אולי ימצא דבר זה או כיוצא בו לאסור איסר:

ובריתא דידן נשנית כשהיה עורות לבובין ולהכי אצטריכא לאשמועינן דלוקחין עורות מכל מקום ואין חוששין שמא עורות לבובין דגם באותם הימים לא הוו שכיחי ולמיעוטא לא חיישינן ויתכן דהוו מיעוטא דמיעוטא ולכ"ע לא חיישינן: וקתני לוקחין עורות מכל מקום לספרים תפילין ומזוזות. וא"ת שלפי נסחת הדפוס דקמן בריש מכילתין דקתני אין כותבין ספרים לא על עורות וכו' והיא גירסת רבינו ירוחם כמ"ש אני הדל לעיל. צריך להבין אמאי הוצרך הכא לומר לספרים תפילין ומזוזות. ולפי הנסחה האחרת שכתבתי שם דלעיל גרסינן אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות יש להרגיש אמאי אכפל תנא למנקט הכא נמי ספרים תפילין ומזוזות וי"ל דרבותא אשמועינן כי לתפילין ומזוזות חתיכת עור יספיק וזמנין דלא בעי ליקח אלא חתיכת עור וס"ד דדוקא בס"ת דרגיל ליקח עור שלם דינא הוא דלא יחוש לעורות לבובין. אך בתפילין דזמנין דלא בעי עור אלא שעור הפרשיות ומה גם למזוזה דבעי חציו לא יקח עור מכל מקום להכי הני בהדיא לוקחין עורות מכל מקום לספרי' תפילין ומזוזות ואין חוששין והוי לא זו אף זו: